גניזת חרסון אינה עונה
חידושים וחדשות מספריית ישיבת הר עציון מאת: דוד ארונובסקי
המלחמה הנוראה באוקראינה ממשיכה להשתולל ולגבות קרבנות. שמות הערים והחבלים שבהם היא
מתנהלת מעוררים בנו אסוציאציות חזקות על ההסטוריה היהודית המפוארת שלהן. בתחילת המלחמה כתבתי על 'קייב' והפעם אני רוצה להתייחס לעיר 'חרסון'.
הקהילה היהודית בחרסון נוסדה עם הקמת העיר, בשנת 1774. במשך השנים שימשה העיר כמרכז כלכלי ליהודי המושבות החקלאיות שהוקמו בדרומה של אוקראינה. ובשנת 1869 כיהן המלבי"ם כרב העיר למשך זמן קצר. לאחר המהפכה הבולשביקית הוטלה "פצצה" בעולם ההיסטוריה היהודית. נתגלתה "הגניזה החרסונית" ובה מאות מכתבים משלשת הדורות הראשונים של החסידות. שבהם חומר קבלי והרבה מאוד חומר הסטורי בעל חשיבות לא תסולה בפז על תולדות ראשית החסידות וגדוליה.
כך מספר הרב פרופ' שמחה אסף בגיליון שבועון המזרחי "התור" ט' שבט תרפ"ג (חדר ספרנים ) על גילוי זה:
"לפני שנים אחדות נמצא בארכיון של בית-הדין הגלילי אשר בחרסון חבילת מכתבים, רשימות וכתבים שונים לאבות החסידות, הבעש"ט ותלמידיו הראשונים. מציאה יקרה זו באה לנו בהסח הדעת. איש לא פילל שמאה ושישים שנה אחר פטירת הבעש"ט יתגלו לנו מכתבים רבים ממנו בעוד שעד עתה לא הגיעו אלינו רק שלש – ארבע אגרות המיוחסות אליו. ובין המכתבים יש חשובים ונכבדים המפיצים קצת אור על אישיותו הגדולה של הבעש"ט.
מכתבים אלו היו שיכים כפי המסופר, לאדמו"ר ר' ישראל מריזין נכדו של "המגיד" ממעזריטש. על אדמו"ר זה העלילו בשנת תקצ"ח שהתיר את דמם של המוסרים אוכסמן ושוורצמן שנהרגו במחוז אושיצא, ונאסר, כידוע במצודת קיוב. בשעת החיפוש שעשתה הבולשת בביתו לקחו את כל חבילות כתביו לבדיקה. הכתבים הובאו לחרסון, כי שם היה באותו זמן מושבו של הבי"ד הגדול לדיני נפשות לכל דרום רוסיא. ויש אומרים שנתגלגל לשם ע"י הבולשביקים בזמן בריחתם מקיוב. אחרי המהפכה שהתחוללה ברוסיא התחילו ידים עסקניות לחטט בארכיונים הרבים של הממשלה ובתי הדין, אם לשם חקירת דברי הימים ואם כדי לגלות את סודות העבר הקרוב, ואז הגיע גם זמנה של "גניזה" זו להתגלות. רוב המכתבים נקנו ע"י העשיר המנוח ר' שמואל גור אריה שבזבז עליהם ממון רב ומסרם למשמרת קודש להאדמו"ר מלובאווטיש. העתקה מהם נשלחה גם לאדמורי"ם בפולין היושבים בגור, ראדזמין, גרודזיסק ועוד"
"בראשית שנת תר"פ באו גם לידי שלשה מכתבים שרכשתים מאת ה' שפירא מאודיסה, סוחר בספרים עתיקים ודברי אומנות. בידו של ה' שפירא ראיתי עוד חמשה מכתבים ועשיתי לי העתקה מהם ואני מדפיסם בזה על פיה" ואכן פרופ' אסף מביא במאמרו פקסמיליה של האגרות הנ"ל ושכתוב מלא שלהן בליווי הערות.
אברהם שרון (שבדרון) הוגה דעות, מוזיקאי, מלומד ופובליציסט, מייסד אוסף האוטוגרפים (כתבי יד מקוריים וחתומים) והפורטרטים בספרייה הלאומית ואחינו של המהרש"ם מברז'אן זצ"ל . פרסם מאמר תגובה למאמרו הנ"ל של אסף בשם: לברור שאלת "הגניזה החרסונית"
"כשראיתי בספריה הלאומית ובידי הרב אסף את שלשת המכתבים, שנתפרסמו בעיתונים ובפכסימיליה ככתובים בעצם ידו של הבעש"ט הבעתי את דעתי, כי הדמות החיצונית: הכתב, הדיו, החלקות וכו' של המכתבים עושה בכלל רושם של זיוף. ושוב: אי אפשר שהמכתבים הם מעצם כת"י של הבעש"ט, מפני שמין הניר שעליו נכתבו לא היה עוד בעולם בזמנו של הבעש"ט, היינו לפני מאה ושבעים שנה בערך. אחר כך שלחתי פסות קטנות מהנייר של שני מכתבים לוינה לשם בדיקה מיקרוסקופית, והבודק הפרופ' ד"ר יוסף וזה, מנהל המכון למיקרוסופיה טכנית... העיד כי שני מיני הנייר עשויים בעיקר מציבית (צלולוזה) של עץ ומחומרי קש, ...אבל עשית נייר מעץ ומקש התחילה רק ב1846-1872 בערך, ועד הזמן ההוא עשו נייר רק מסמרטוטים זאת אומרת שמוצא הנייר המדובר הוא לפחות מזמן של תשעים עד מאה ועשר שנים לאחר פטירת הבעש"ט. מזה הסקתי את המסקנות האלה: ראשית שלשת המכתבים האלה הם מזויפים, וכמו כן חמשת מכתבי הבעש"ט האחרים, שהרב אסף ראה אותם אצל המו"ס שפירא על אותו מין ניר ובאותו כתב"
שרון מעלה את האפשרות שאולי אכן הניר המאוחר של המכתבים מעיד ע"כ שאין הם כת"י של גדולי החסידות עצמם. אבל אולי הם העתקה מאוחרת של כת"י מקוריים והתוכן עצמו אינו מזויף. והוא משאיר שאלה זו פתוחה ואומר שזה נושא לחוקרי תוכן!
ואכן מספר חוקרים חקרו את האגרות גם מבחינת תוכנן. הראשון שבהם הוא הרב דוד צבי הילמן ז"ל ת"ח חשוב וחוקר תורני בן למשפחה חבדי"ת שבשנת תשי"ג הוציא לאור את הספר: אגרות בעל התניא ובני דורו (כ / 3.1 / 17) בהיותו כבן 27 בלבד! בנספח לספר כתב את הפרק "הגניזה החרסונית – תולדות הגניזה החרסונית והוכחת זיופה" במאמרו זה הוכיח באמצעות בדיקה מדוקדקת של סגנון האגרות, השמות הכינוים והחתימות, התאריכים, מראה האגרות ועוד שהאגרות מזויפות. הרב הילמן הודיע שבכוונתו להוציא כרך נוסף שיכלול פסקי הלכה של בעל התניא, אגרות מאחיו, השלמות לשו"ע הרב ועוד – הכרך הזה לא יצא, וכככל הנראה הסיבה היא הכעס כלפיו מהרבי ומחסידי חב"ד על הפקפוק באמיתות 'הגניזה החרסונית' דבר שגרם להתרחקות הדדית בין הרב הילמן וחסידות חב"ד.
האמת היא שכבר כשהגיעו העתקי האגרות לאדמורים מגור, בלז, ומונקטש הם פקפקו באמיתותם. אולם האדמורים מחב"ד: האדמו"ר הרש"ב שקיבל מחסידו כמתנה את האגרות, בנו הרבי הריי"צ והאדמו"ר רמ"מ הגנו על אמיתות תוכן האגרות (עכ"פ כהעתק מתוך האגרות המקוריות) כנגד המערערים השונים ואף דאגו לפרסמם בבמות שונות.
ד"ר יצחק רפאל שהיה ממנהיגי המפד"ל ומנהל מוסד הרב קוק וחוקר הלכה וחסידות פרסם מאמר מקיף בשם: "גניזת חרסון – לסיכום הפולמוס על אוצר הכתבים החסידיים" בתוך ספרו: על חסידות וחסידים (פ / 0.2 / 20) ומסקנתו לבסוף היא דווקא כי "רובם המכריע של הכתבים הוא אמיתי ואפשר לראות בהם חומר בעל ערך הסטורי". בתש"ע יצא כרך כג של המאסף התורני – מחקרי 'ישורון' (פ / 6 / 366) ובו מאמר מקיף של הרב שלמה זלמן הבלין 'אור חדש על מכתבי הבעש"ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו" המסכם את הפולמוס ומכריע כי "בחינה מדוקדקת של תולדות האין-ספור הזה ויצירת המושג ה'גניזה החרסונית' מלמדת שאין כל אחיזה לסיפור, שאין כל עובדה אפילו אחת שתומכת בסיפור, הבלתי אפשרי בהתנהלות של מדינה ומוסדותיה, של אוסף בלתי ידוע שכאילו הוחרם, ושכאילו נגנב, פעם או פעמיים, ושל התאוריה שהומצאה על הכנת העתקים חפוזה כדי להטעות את השלטונות שלא ירגישו בגניבה, והעולה על כולם שלא נודע מאז ועד עתה דבר על אותם מסמכים מקוריים שהצליחו לגנוב אותם מהשלטונות. ממילא כל הכתבים הנובעים מתעשיה זו, אינם מכתבי הבעש"ט או מי מתלמידיו אלא מכתבים שזויפו, ומצער מאוד כי הרבה מהמכתבים האלה הועתקו לספרים ולמאמרים רבים בלי להרגיש בחוסר מהימנותם"
למאמר צורף מאמרו של ד"ר משה קופל (יו"ר פורום קהלת) "זיהוי מחברים בשיטות ממוחשבות: המקרה של גניזת חרסון. המתאר את השיטה שהמציא לזיהוי מחברי טקסטים ע"י ניתוח ממוחשב של סטטיסטיקת שכיחות מילים בטקסט. בעזרת שיטה זו בדק קופל את המכתבים המיוחסים לבעל התניא ש'נמצאו' בגניזה – בהשוואה לאגרות ידועות של בעל התניא והגיע למסקנה כי "הזיוף ניכר מתוך הסגנון והתארים ועיו"ב".
ב2010 נערכה תערוכה בספריה הלאומית לציון 250 שנה לפטירת הבעל שם טוב זצ"ל. בתערוכה הוצגו בין השאר שני פריטים שהתקבלו בהשאלה מספרית חב"ד בניו-יורק: הסידור של הבעש"ט ואגרת בכתי"ק מתוך הגניזה החרסונית. בכיתוב מתחת האגרת כתבו אוצרי התערוכה שזאת אגרת המיוחסת לבעש"ט אולם לדעת פרופ' גרשום שלום היא מזויפת. על מהומת האלוקים שנוצרה כתוצאה מכך, תוכלו לקרוא בקישור שלפניכם:
https://www.bhol.co.il/news/120513
コメント