הגוף בציר המספרים




אריאל לוין

גוף הלמידה

לוי ויינשטיין

החוג לחינוך מיוחד

 
האתגר: להפוך ידע למציאות או במה כרוכה הוצאת ספר מהספריה בכיסא גלגלים?

הרגשתי שצריך לחפש מקורות נוספים שיעבירו את חוויית ההתמודדות עם לקויות שונות מעבר ללימוד אודותן. אני מאמין שהגוף שלנו משמעותי מאד להבנת הלימוד על צרכים מיוחדים, ושלא כדאי להזניח אותו בזמן השיעור.


למידה מצבית בחינוך המיוחד

בקורס "חווית החיים של ילדי חינוך מיוחד מעבר לכיתה" אנחנו מבצעים התנסויות כדי לדמות לקויות. מטרת ההתנסויות הללו היא לזהות את ההשלכות המשניות והחברתיות של חיים עם לקות, את המאמץ שצריך להשקיע בחיים עם לקות וגם לבחון תגובות פסיכולוגיות בהתנסות. בשיעור אנחנו מתנסים במענה לשאלות כגון מה המשמעות של יציאה לשירותים בהפסקה של 5 דקות אם צריך להשתמש בכיסא גלגלים? האם זה נעים לבקש עזרה? האם זה נעים כשמקפידים להתייחס לבעל הלקות? מהי התחושה כשחווים הצפה חושתית? האם זה מעורר רצון 'לדפוק את הראש בקיר' או להתכרבל? איך זה עוזר להבין אוטיזם?


למידה בחבורות

אולם, כל אדם חווה את עולמו באופן ייחודי, ואין די בהתנסות גופנית. עלינו ללמוד כיצד לפגוש אדם אחר, שונה. ראיתי שגם כאן, למידה על מיומנויות ראיון אינו מספק, ויותר דומה ל"שחיה בהתכתבות". התחלנו לערוך ראיונות בכיתה, בכל שבוע עם אחד הסטודנטים/ות. מודל זה מבוסס על ה"פרנס" בחבורות העבודה והתפילה שפיתח הרב דב זינגר. כאשר הלומד חווה ראיון והקבוצה חווה מצב של הקשבה בין חבריה, אז כל האנרגיה בכיתה משתנה לטובת למידה מושקעת, משמעותית ויישומית יותר. למרות שבכל פעם רק אדם אחד מספר את סיפורו, הלומדים נהנים מהיתרונות של אינטראקציה בינם לבין עצמם ומהלמידה בקבוצה.


בחינוך מיוחד זה עובד אבל מה עם השאר?

אנשי הוראה עשויים להגיב, "כל זה טוב ויפה כשמלמדים קורס על חוויות, אך האם יש מה לקבל מכך בקורסים תיאורטיים? בלמידה עיונית?" כתשובה לכך אעיר שייתכן שגם לשיעורים הללו הסטודנטים מגיעים יחד עם הגוף שלהם ואף עם עולמם הסובייקטיבי, ולכן כדאי לשלב אותם בתהליכי הלמידה.

הדברים נכונים גם לתחומי דעת שנחשבים תיאורטיים ולא אישיים. לדוגמה, בקורס "כלים תיאטרליים בהוראה" בקמפוס 'מגדל עוז' יצאנו למבואה וסימנו ציר X וציר Y על הרצפה והסטודנטיות ביצעו תרגילי אלגברה בגופם. הדו-מימד קם ומתחיה, התלמידים מבינים שקואורדינטות מייצגים מציאות.


ומה הלאה?

אמשיך לחקור את הכיוונים הללו ולנסות ליישמם בכל תחומי ההוראה שלי. אני חש שכיוונים אלה מקנים לסטודנטים למידה עמוקה ומשמעותית.

 

סיכום

  • מהו האתגר? יצירת הבנה עמוקה של חומר לימוד מופשט ותיאורטי

  • מה עשה המורה? יצר שיטת הוראה ולמידה מעוררת ענין, חשיבה וסקרנות – על ידי הפעלת הגוף ושיתוף הנפש.

  • מה קיבלו הסטודנטים? למידה עמוקה רב רבדית.

 











פוסטים אחרונים