top of page

היסטוריה יצירתית


מטלות יצירתיות בעקבות ויכוחים בין היסטוריונים

ד"ר חנן בירנבוים

החוג להיסטוריה

 
האתגר: תלמידים פעילים ומעורבים בקורס

הקורס "מבוא לתולדות יוון בעת העתיקה" הוא קורס חשוב המהווה תשתית ללימוד העת העתיקה. בדרך כלל, הקורס היה נלמד באופן פרונטלי ובשנה שעברה החלטתי ללמד את הקורס באופן שונה מהמקובל, להפוך את התלמידים לפעילים ומעורבים בקורס, ושילמדו את החומר גם בעצמם.


 

תהליך הליווי הפדגוגי

הצטרפתי לתכנית "מזיזים את הגבינה", המציעה ליווי אישי למורים על ידי מנטורים מתחום החינוך וההוראה. נפגשתי עם ניב מורגנשטרן, שמגיע מתחום החינוך הבלתי פורמאלי, מנטור רב פעלים. ביחד, תכננו את מהלך השיעורים בקורס כדי שיכללו למידה פעילה של התלמידים.

שיקולי הדעת הפדגוגיים בתכנון הקורס

כמה מטלות לתכנן? - ניב הציע לי לתת מטלה בכל שיעור שני ובשיטה זו הסטודנטים היו נדרשים לכ-7 מטלות בסמסטר. הכמות הזו נראתה לי גדולה מדי. בנוסף, ביום ההיערכות, בשיחה של מורי החוג, התבוננו במבט רחב על תוכנית הלימודים בחוג והבנתי שהמטלות שכולנו נותנים לסטודנטים עלולות להטיל עליהם עומס כבד. לכן, החלטתי לתכנן 3 מטלות לאורך הסמסטר: אחת על מאמר, השנייה דיבייט, והשלישית מטלה יצירתית.

מהי קבוצת הלומדים המתאימה לשיטת הוראה זו? - התלבטתי בין קבוצת הבנים של יום ראשון במתכונת של 3 שבועות מקרוב ו-1 מרחוק, או קבוצת הבנות (יום חמישי) במתכונת של 3 שבועות מרחוק ושבוע מקרוב. המציאות הכריעה בשל גודל קבוצת הבנות שמנתה 16 תלמידות.

 
הפרקטיקה שנבחרה: דיבייט

ביקשתי מתנדבות שיציגו ויכוח מחקרי בשיטת דיבייט על פי כללי העולם האקדמי:

  1. נציגה מקבוצה א' מציגה את הטיעונים

  2. נציגה מקבוצה ב' שואלת שאלות

  3. נציגה נוספת מקבוצה א' עונה לשאלות

  4. נציגה שלישית מקבוצה א' מסכמת את הדיו

  5. ולהיפך - הקבוצות מחליםות תפקידים.

כל קבוצה מנתה 3 נציגות אשר הציגו כל צד של הדיון. שאר הסטודנטיות היו צריכות לצפות בדיבייט ולתת ציון לפי קריטריונים שכולן קיבלו מראש.

השאלה המחקרית היתה איך חיברו את האיליאדה - האם מחבר אחד או מספר מחברים? האם בנקודת זמן אחת או לאורך זמן? כל קבוצה קיבלה ממני מאמרים שהציגו כל צד בויכוח. גם שאר התלמידות נדרשו לנתח את המאמרים (כמטלה עם ציון), אך משתתפות הדיבייט קבלו ניקוד גבוה יותר על הדיבייט.

הדיבייט עצמו לקח 8-10 דקות, זה התרחש ב'זום', ומבחינתי זה היה אמור להיות קושי, אבל בסופו של דבר יצא מאוד מוצלח.

למה זה היה כל כך מוצלח? כי כל התלמידות קראו את אותם מאמרים, כך שכל הבנות הכירו את הנושא מצוין, הן השתתפו באופן פעיל והיו בקיאות בחומר שלמדו. בנוסף, הן מעולם לא התנסו בדיבייט דבר שהוסיף עניין ללמידה.
 

ומה חשבו הסטודנטיות?

לאחר מעשה, התחושה של הנציגות שהתדיינו היתה מאוד טובה כדי להציג את הטיעונים לקהל הן היו צריכות ללמוד היטב את החומר ולהיות בקיאות בו. הן הרגישו והפגינו הבנה עמוקה של הרעיונות והטיעונים שהציגו היו טובים מאד.

בתהליך ההכנה לדיבייט ביקשתי מהן לחשוב אילו שאלות הצד השני יכול להציג להן ולהתכונן בהתאם. הדבר הוביל לכך שהן ערכו תהליך הכנה מעמיקים, ניתחו את נקודות החולשה של הטיעונים שלהן והכינו מענה מתאים, גם מתוך דברים שלא כתובים במאמר. תהליכי ההכנה הללו דרשו חשיבה מחוץ לקופסה, כולל חשיבה על טענות שכותב המאמר כלל לא כתב ובסופו של דבר זה הוביל להעמקה הרבה יותר גדולה בחומר.

נראה שהסטודנטיות נהנו מאד הן מהתהליך עצמו, הן מההעמקה בחומר והן מתהליכי ההכנה לדיבייט.

אני חש שללא ספק, השגתי את המטרה של העמקה והפנמת החומר. גם מי שלא היתה שותפה לדיבייט, היתה צריכה להעמיק בחומר ולהקשיב באופן פעיל כדי להעריך את איכות הטיעונים על פי קריטריונים נתונים. בסופו של דבר השגתי לימוד הרבה יותר מעמיק מאשר קריאת מאמר ומענה על שאלות.
 

האתגר: הערכה ביקורתית של היסטוריון באמצעות מטלה יצירתית

תוקידידס נחשב להיסטריון הראשון (או השני...), ובשנים האחרונות התעורר ויכוח בין היסטוריונים מודרניים לגבי הערכת דמותו של תוקידידס: הדעה המקובלת סברה שהוא היה היסטוריון אובייקטיבי ואמין ואילו בתקופה האחרונה יש היסטוריונים שמתארים אותו כהיסטוריון רוויזיוניסט, כלומר - התיאור ההיסטורי שלו לא מדוייק. שקרן בעל אג'נדה. המאמרים היו של חוקר אחד שמייצג את הדעה הקלאסית, ולמזלי מצאתי מאמר ביקורת בעברית על הספר שנכתב עליו כרוויזיוניסט.

המשימה כללה עבודה בזוגות והכנת מטלה יצירתית שתשקף את הויכוח בין שני ההיסטוריונים. השארתי לבחינת הסטודנטיות את שיטת המטלה: סרטון, ויכוח בוואצפ, עיתון. המטלה ניתנה להן בשבוע העשירי והצגת התוצרים נערכה בכיתה בשיעור השנים-עשר. גם במקרה זה הכנתי מחוון להערכת התוצרים וכל המשתתפות נדרשו להעריך את התוצרים.


התוצרים היו מגוונים ויצירתיים וכללו סרטונים, עיתון וגם וויכוח בוואצפ על תוקידידס. מפגש הצגת התוצרים היה מעניין ומשמח, ד"ר מיכל שאול ארגנה לנו פופקורן וצפינו בסרטונים. בסוף כל תוצר קיבל ניקוד משוקלל מציון הסטודנטיות וציון שלי. חשוב לזכור שתכנון משימות מסוג זה מצריך תכנון קפדני של מהלך הקורס והשיעורים.
 

 

סיכום

  • מהו האתגר? תכנון משימות למידה פעילה.

  • מה עשה המורה? מטלות יצירתיות השומרות על רמה אקדמית גבוהה ומעוררות עניין.

  • מה קיבלו הסטודנטיות? אוריינות אקדמית, מוכוונות עצמית בלמידה, חשיבה יצירתית, עבודת צוות ועוד.

 








Comments


פוסטים אחרונים

bottom of page