top of page

רבי דוד הכהן סקלי זצ"ל - מעיר הכהנים דבדו


חידושים וחדשות מספריית ישיבת הר עציון

מאת: דוד ארונובסקי



רבי דוד הכהן סקלי זצ"ל

היום בערב יכנס לחופה בשעטו"מ תלמיד הישיבה אליהו הכהן סקאלי ני"ו. אליהו הוא בן למשפחת הכהנים המיוחסת 'הכהן סקלי' מהעיר דבדו שבצפון מזרח מרוקו. העיר 'דבדו' שבמרוקו היא עיר מיוחדת במינה, וכך נכתב עליה בספר: עיר הכהנים דבדו, מרוקו (נ /5.1 / 015) מאת חוקר יהדות מרוקו הרב אליהו מרציאנו:

"שלוש תכונות מייחדות את קהילת דבדו בין כל קהילות מרוקו: ראשית היא עיר של כהנים מיוחסים, שנית רוב היישוב בדברו היה יהודי על כן היא נקראת 'עיר היהודית דבדו', לבסוף 'דבדו' עד כמה שהייתה קהילה קטנה היתה קהילה בעלת פזורה דבדובית שבניה לא ניתקו את הקשרים עם קהילת האם"

על פי המסורת מוצא יהודי 'דבדו' הוא בעיר סיבליה שבספרד, ממנה ברחו לאחר גירוש קנ"א (1391) https://did.li/R6UNf

על תופעת הכהנים הרבים בעיר, מרחיב הרב מרציאנו:

"כהנים רבים היו בסיבליה שבספרד, וכך מתאר בעל קורות היהודים בספרד: והיה כאשר נכבשה עיר ממלכת יהודים [ירושלים] והמנצחים חילקו ביניהם שלל אדם. והנה עלה בגורלו של אספיאן יושבי חלק העיר ירושלים שבו גרו צאצאי מלכי בית דוד והכהים משרתי בית ה'. ויחדיו הובאו באניות למדינת אנדאלוסיה בערים קורדובה, גראנדה, שיבילה מורסיה ועוד. נחום סלושץ כתב: בשיביליה היה לכהנים רחוב מיוחד למגורים ובית כנסת מקודש מאוד. ורש"ך כתב: כהנים רבים היו בגולת שיביליה והרי בית העלמין העתיק (בדבדו) רוב קברותיהם הם כהנים. ולהבדיל בין החיים עד היום יש בדבדו כהנים רבים יוסיף ה' עליהם! בסוף המאה הי"ח היו קרוב לשבע מאות משפחות כהנים בדבדו. הלווים אינם רשאים להתעכב בדברו יותר מיממה. אם לוי ישאר יותר מיממה בדבדו, האקלים הורגו מבלי שאף אחד יודע את הסיבה למותו של האיש הלוי. כת האחת (הישראלים) הם רוב בנין של הקהילה...ובני הכת השנית (הכהנים) הם רוב מנין בקהילה. כך שהקהילה מורכבת מהכהנים והעם כדוגמת ירושלים עיה"ק בימי בית ראשון ושני"


עיר הכהנים דבדו (ויקיפדיה)

 

כהני 'דבדו' נחשבים לכהנים מיוחסים ביותר. ומקובל בידם שהם מזרע 'צדוק הכהן'. כהני דבדו כונו בשם המשפחה 'הכהן סקלי' סקלי בערבית זה 'חוט זהב' יש הטוענים שהשם ניתן להם מכיון שהייתה מסורת בידם שאבותיהם היו רוקמים את בגדי הכהונה במקדש, אך יש הטוענים שהיסוק בתעשית 'חוט הזהב' החל בסיבילה. וי"א שהטעם לשם הוא מפני ש'הכהן סקלי' בגימטריא = 'צדוק הכהן'. המפורסם שבין בני המשפחה הוא: רבי דוד הכהן סקלי זצ"ל (1862-1948) להלן רד"ס, הוא נולד בעיר 'דבדו' שם גדל למד

בית הכנסת הגדול ב'אוראן' (משמש היום כמסגד)

ולימד עלה ונתעלה ונודע בגדלותו בתורה וצדקותו. ב1896 נענה לבקשת הרב חיים בלייח זצ"ל לעבור לעיר תלמסאן שבאלג'יריה ולפעול שם בחינוך הנוער, ואכן נחל הצלחה רבה ורבים מתלמידיו נעשו ת"ח. ב1900 עבר לעיר אוראן שבאלג'יריה ללמד בישיבתה, ב1913 נתמה לדיין בעיר ולאחמ"כ לאב"ד. הוא עמד בקשרי הלכה עם רבני א"י וצפון אפריקה שהעריכהו מאוד. הרב יוסף מאשש רבה של תלמיסאת וחיפה כינה אותו "המלך דוד הכהן". כבר בצעירותו ניסה הרד"ס לעלות לא"י אולם תפקידיו הרבניים לא אפשרו לו להגשים את חלומו. הרד"ס צפה בהתרגשות ובהזדהות בתהליך וההתעוררות הלאומית, הציונות והעליה לארץ וכך כתב: ”אנחנו רואים בעינינו בזמנינו זה, שהקב"ה מאיר ובא לישראל עמו, יעקב חבל נחלתו. כי חביבין ישראל לפני המקום ולפני כל המלכים מלכי ארץ, ונוהגים בהם כבוד ונותנים להם ממשלה ושלטון בידם, והסכימו לתת להם נחלתם, ארצנו הקדושה, וכבר נתאחזו בה ובכל יום נגה אור עליהם, הולך ואור עד נכון היום”.

ואכן זכה הרד"ס לראות בחייו את הקמת המדינה היהודית בה' באייר. אירוע שנחגג ברוב עם באוראן. שלשה שבועות לאחמ"כ בכ"ד באייר תש"ח, כינס את כל בני קהילתו בביתו, נטל את ידיו, עטף את עצמו בתכריכים ונשא נאום פרידה מכל הנוכחים. בתום דבריו נפטר, בגיל 87 זקן ושבע ימים.

הרד"ס חיבר ספרים חשובים בכל מקצועות התורה, את כולם הדפיס בירושלים ולכולם קרא בשמות מיוחדים של צירופי מילים מהמקרא לשם דוד: קרן דוד – חידושים על הש"ס (ג / 5.1 / 1541), לך דוד –על פרשיות התורה וההפטרות ו'דוד ברוך' – דרשות (א / 6.2 / 64), משכיל לדוד – ביאור על הזוהר. ספרו החשוב ביותר הוא השו"ת 'קריית חנה דוד' –שו"ת על ארבעת חלקי השו"ע, בשני חלקים, ובסופו קונטרס שו"ת 'בשוב דוד' (ה /8 / 15) השו"ת הודפס לראשונה בחיי המחבר בשנת 1935, נדפס מחדש ב1988 ולפני כשנה יצא חלקו הראשון במהדורה חדשה ומאירת עיינים ע"י הוצאת 'אור המערב'. בספריתנו ישנו עותק של הספר עם מדבקה מיוחדת שהדביק המחבר שבה הכין נוסח קבוע של הקדשה לאנשים שהעניק להם את הספר ומקום לכתיבת שם הנמען ותאריו, העותק שברשותינו הוענק ל "ידידנו אהובנו החכם והכולל כבד השם הטוב כמוה"ר מימון אדהאן י"ץ .." אם מישהו מכם מזהה במי המדובר אנא שיכתוב בתגובות.


 

בספר תשובות מרתקות במגוון רחב של נושאים, חלק מהתשובות מלמדות על ההתמודדות עם הבעיות המיוחדות שנוצרו עקב המפגש של יהודי אלג'ריה עם השלטון והתרבות הצרפתית המודרנה והחילון. במסגרת מצומצמת זאת נביא לדוגמא שתי תשובות מעניינות:

בחלק או"ח בתשובה שנכתבה ב1923 דן רד"ס האם קטן יכול לעלות לתורה, לברך ולקרוא ולהוציא את הרבים. הרד"ס מפלפל בסוגיה ומגיע למסקנה שקטן יכול לעלות לתורה וגם לקרוא בתורה לציבור. בסוף התשובה הוא מוסיף "כבר כתבנו בזה כל המצטרך לענין דבר זה כדי שיורגלו ויתחנכו הנערים אשר הוקבעו להתלמד על ידי אנשים ברוכי ה' אלה יעמדו על הברכה לברכם ולהגדיל את שמם כשמות הגדולים מחזיקי בדק הני ברכי דרבנן דשלהי"

כלומר אין כאן סתם דיון תאורטי אלא שאלה שהופנתה אליו 'למעשה' ע"י מחנכים 'ברוכי ה'' המעוניינים להרגיל ולחנך את הנערים בקריאה בתורה, וכאן מרחיב ומתאר הרד"ס את הרקע לשאלה - בעיות החינוך שהיו בעיקר 'אוראן', ומפרגן ומשבח את העסקנים שנכנסו לעובי הקורה והקימו בית ספר יהודי דתי לילדי העיר שבו ילמדו תורה ויר"ש יחד עם למודי החול.

"ועלינו לשבח לפאר ולרומם ולהגיד שבחן ולפרסם בעליל את הוד האנשים הרמים והשלמים הם אתנו

אשר הרימו והגדילו את דגל התורה ולא זזו מחבבה בגופם ובנפשם, באוות נפשם שאפו רוח חיים רוח ה' דבר בם ומילתו על לשונם. הלא המה הגבורים אנשי השם אשר במחננו זה קדוש העיר רבתי עם עי"ת אורן יע"א שרי האלף 'אלוף נעורי' - נערי בני ישראל: הראשון אדם המעלה יצחק לעול'ה הר' יצחק בן סעדון י"ץ, וראש השלישים ראש תהלה הר' מימון אנושה י"ץ, אשר ה' העיר את רוחם רוח נדיבה לעמוד על המשמר משמרת הקודש. ברם אלו האנשים נזכרים לטוב שאלמלא הם נשתכחה תורה מישראל, בעמדם יעמודו וידם על העליונה, בזה נצנצה רוח טהרה בהילדים ומשכו את ידיהם מבית ספר של נכרים ושבו בנים לגבולם אשר גבלו ראשונים, זקני גבל היו מחזיקי בדק הם העומדים על הפקודים - פקודי ה', אנשי לבב הרואים את הנולד יבינו לאחרית דבר. ולכן עמדו שני האנשים אשר להם רב ברכות וטרחו ויגעו בעשר אצבעות, לתור ולדרוש ולחקור ולחפש חפש מחופש אחר הילדים הראויים להשתמש באצטלה זו עני ורש נפגשו עושה כולם ה' רב פעלים מקבציאל שריבו וקבצו ואספו והזעיקו ילדים רובם מבני עניים כמ"ש רז"ל: "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" ופסקו ונדרו ליתן לכל אחד מהילדים כו"כ לחודש מדי חודש בחודשו מקופת החברה הקדושה ושכרו להם מלמדים שלשה המה מטיבי סע'ד: אחד ללמדם דעת דיני השו"ע או"ח למעלה למשכיל הלכות חג בחג ופרוש רש"י על החומש, ואחד ללמד להם ולפרש להם עניני התנ"ך בהבנה עברית וצרפתית. ואחד ללמד להם ידיעות וחשבון ומספר כדרך למוד הצרפתים, ומשלמים להם במיטבא כו"כ לחודש אשרי העם שככה לו זורעי צדקה דבר אמת מה טוב חלקם..." לאחמ"כ הוא מספר על בית ספר נוסף שפתחו כמה עסקנים בשם 'יגדיל תורה'.

באוראן נפתח כבר ב 1907 בית ספר של כי"ח שגם בו שולבו למודי קודש ולמודי חול, אולם ככל הנראה בגלל אופי המורים והאווירה במקום, נוצר צורך להקים מוסדות יותר 'דתיים'. שלש שנים לאחמ"כ ב1926 התמנה רבה של אוראן הרב דוד אשכנזי (אביו של הרב יהודה אשכנזי 'מניטו') למנהל ביה"ס כי"ח באוראן!! וכל הנושא של החינוך היהודי באוראן דורש עיון ומחקר מעמיק.


 

כרטיס 'שנה טובה' ממלחמת העולם הראשונה ובו תמונת חילים יהודים מצבא אוסטרו-הונגריה

תשובה מרתקת נוספת נמצאת בחלק אבעה"ז סימן ב "בדין היתר עגונה שנהרג בעלה במלחמה ואיכא ספיקות הרבה בעדויות מאת שרי הצבא" השאלה נדונה בבית הדין באוראן שבראשו עמד הרד"ס. וכך מספר הרד"ס על פרטי המקרה המענין "במותב תלתא הוינא...כד אתא קודמנא כבוד שמו הטוב הר' מימון בר יהודה בן עולייל י"ץ הנקרא פיליק'ס, ואחר האיום והגיזום עמד על רגליו והעיד בתורת עדות גמורה: איך הוא היה מאנשי הצבא של מלכות פראנצא יר"ה והיה ראש הצבא הנקרא קאפיטא'ן. וזה כמו שתי שנים מעלה מטה כשהיה עומד עם אנשי צבאותיו פעם אחת שלח נוצרי אחד שממונה תחתיו הנקרא אופיסייא'ל עם שלשה אנשים מאנשי צבאותיו למקום אחד מיוחד למלחמה לארוב על האויב, והיו שם בכלל סכום האנשים אשר הלכו לצבוא צבא שני יהודים אחד נקרא צרפתי ואחד נקרא יצחק למשעאלי ביודעם ומכירם הם ואביהם ועירם ומשפחתם, ואחד מהם שהוא יצחק למשעאלי הוא בן גילו שהיה לומד עמו בבית הספר, הכל נתלוו כאחד והלכו בשליחותם לארוב על האויב בלילה אחת, ולמחר כשחזרו אליו האופיסייא'ל עם אנשי הצבא שהיו עמו שאל להאופיסייא'ל מה היה ומה נעשה, והשיב לו: דע כי כל הלילה היינו בצער ובסכנה עם האויב ונפקדו מאנשי צבאותיו אשר הלכו עמו בחברתו שלשה אנשים שהוכו ומתו שהם צרפתי ויצחק למשעאלי ואחד נוצרי גם הוא בשמו שהיינו אורבים. אז אמר להם היהודי הקאפיטא'ן הנזכר שצריכים לחזור למקום שנפלו החללים ולנשאם משם ולהביאם לתוך תחומנו, ומיד ולאלתר חזרו והלכו למקום שהיו ניצבים שם ולא מצאו שם שום אחד מהחללים שהניחו שם, ובחזרתם הביאו בידם יהודי אחד שבוי ששבו אותו מהאויב. והעיד בפנינו היהודי הקאפיטא'ן הנז' שכך אמר לו היהודי השבוי: דע לך כי בתוך החללים שמצאנו שלשה חללים במקום מצבם כשבאתי לפשוט את החללים אשר נשארו בידינו מצאתי יהודי מהחללים שבתוך חיקו מצאתי לו מזוזה אחת והילך המזוזה אשר מצאתי אצלו וקברתי כל השלושה חללים ע"כ עדות היהודי השבוי. והיהודי הקאפיטא'ן אמר בפנינו שברור לו שהמזוזה היא ודאי היתה בתוך חיק יצחק למשעאלי, שביודעו ומכירו שהוא היה ירא את ה' והיה מתפלל בכל יום תמיד ומתנהג במדת היהדות והישרות ושהיה נזהר בכל מילי דשמיא. ואומר בברור לו שבאותו מקום שהיו אלו אורבים לאלו אין לספק שמא אחרים באו לכאן, שכל חבור לנגד מקום חבורה שכנגדו, ומצבאותיו לא נפקדו באותו מצב כי אם אלו השלשה חללים המוזכרים, ע"כ עדות היהודי הקאפיטא'ן והיה זה בפנינו בערב ר"ח אלול של שנת התרע"ח (1918) פה מתא אוראן יע"א"

לפנינו ספור יהודי מזעזע ממלחמת העולם הראשונה, שבו יהודי אלג'יראי מגויס לצבא צרפת ונלחם על אדמת ארופה בצבא גרמניה שגם בו ישנם חילים יהודים! היהודי מאלג'יר נופל בקרב ויהודי מצבא האויב הגרמני מביא אותו לקבורה. בהשגחה פרטית היהודי ה'גרמני' נופל בשבי הצרפתי ומעיד לקפיטאן היהודי על כך שבחיק אחת הגופות שהוא קבר הייתה 'מזוזה' ובזכות עדות זאת מתיר הר"ס את העגונה!

על השאלות ההלכתיות הנובעות ממציאות זאת של מלחמה של יהודי מול יהודי ראו מאמרו של הרב אוריאל בנר 'חרב איש באחיו' במלחמת העולם הראשונה, בקובץ המעין תשרי תשנ"ה https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=35&id=1107

ספור מדהים זה על מפגש זה בין יהודי מהמזרח ליהודי מהמערב בנסיבות כה טרגיות, הוא רק אחת מהפנינים הנפלאות הנמצאות בשו"ת שבו תשובות על חשמל ביו"ט, תמונת נפטרים עג"ב המצבה ועוד ועוד, ולא אעשה לכם כעת ספוילרים.

על דמותו של הרד"ס ועל פסיקותיו כתב שמעון שוורצפוקס מאמר בשם: ר' דוד הכהן סקלי – פסיקה מסורתית בעידן של תמורות. בתוך הספר: יהודי אלג'ריה ולוב. (נ / 5.1 / 99 – מכללה)

ונחזור לראשונות בניגוד לסיפור שספרנו על מפגש מזרח ומערב בנסיבות הטרגיות במלחמת העולם הראשונה. נזכה היום לחתונתם של אליהו הכהן סקאלי ממשפחת סקאלי מעיר הכהנים 'דבדו' והישוב 'ניצן' עב"ל דליה יעל למשפחת פרנד חסידי 'באבוב' מעיר הבירה לונדון.

מזל טוב! אליהו ודליה - שתזכו להקים בית נאמן בישראל!



Comments


פוסטים אחרונים

bottom of page