תשישות זום
תוכנת הזום סייעה רבות בהוראה מרחוק. אולם, לאחר כחודש וחצי של הוראה באמצעות זום, ניכרת עייפות מצטברת בקרב המשתמשים.
מדוע?
שיעור המתקיים בזום מציג רק את פלג גופו העליון של המשתמש. בעוד שבשיחה פנים אל פנים אנו משתמשים בתנועות גוף, תנועות ידיים ועוד, בשיחת זום רואים רק את פני המשתמש וקשה מאד לייצר תקשורת בלתי מילולית.
הרקע מאחורי המשתמש הוא סטטי וקבוע. לאחר מספר שיחות זום, קל לאבד את ההקשר של השיחה הנוכחית ואף נדמה כי "כל השיחות הן אותו הדבר".
קשה לייצר קשר עין אמיתי עם המשתתפים. אם נסתכל למצלמה שבמסך, אנו למעשה מתבוננים בעצמינו ולא עם האנשים עימם אנו משוחחים. בשיחה מרובת משתתפים, קשה ליצור קשר עין עם המשתתפים האחרים.
פרופסור ג'יאמפולו פטריג'לירי, מאוניברסיטת Insead, הצביע על כך ששיחת זום מובילה ללחץ מוגבר "המצלמה תמיד עלינו וכולם מביטים בפנים שלנו כל הזמן. אנחנו מרגישים כאילו אנחנו צריכים להופיע כל הזמן, כמו שחקנים, וזה מלחיץ".
הפסיכולוגית איריס סגל הצביעה על היבט נוסף הנובע מהשימוש בזום לאורך זמן: "שיחות הזום הוסיפו לנו משתנה חדש שמביא עימו עוד צורך בתשומת לב – הפנים שלנו. אם בשיחה רגילה אנחנו מורגלים בבחינת התגובות של הצד שמולנו, כעת אנחנו רואים כל הזמן – ממש מול העיניים – את הפנים שלנו. כך שכל רגע בשיחה אנחנו מנתחים פעמיים, גם כיצד הצד השני הגיב וגם כיצד אנחנו הגבנו, או איך אנחנו חושבים שאנחנו נראים או נתפשים. זה בהחלט רובד נוסף שיכול להוביל לתשישות נפשית גדולה ומהירה יותר".
אז מה עושים?
שומרים על מינון ומגוונים!
לשמור על מינון ואיזון בין שיעורים סיכנרוניים לבין שיעורים א- סינכרוניים
לקצר ככל הניתן את שלב הדיבור / הרצאה ולשלב משימות המייצרות אינטראקציה עם הלומדים כגון שימוש בצ'ט, סקרים, לוח שיתופי, עבודה בקבוצות בחדרי זום ועוד.
ובע"ה, נשוב במהרה לפגוש את תלמידנו פנים אל פנים.
Commentaires