top of page

ובגפן שלשה שריגים - על בניו של רבי חיים פאלאג'י זצ"ל וחיבוריהם


חידושים וחדשות מספריית ישיבת הר עציון

מאת: דוד ארונובסקי

רבי אברהם פאלאג'י (אפ"י) זצ"ל

לרבי חיים פאלאג'י היו שלשה בנים, שלשתם גדולי תורה מופלגים ומחברי ספרים. בהסכמה לספרו הראשון של הבן הבכור רבי אברהם פאלאג'י הוא תולה את הזכות שבגללה זכה לכך, בשתי סיבות עקריות, וכשאתם קוראים את דבריו הנפלאים שימו לב כמובן לחריזה ולמשקל וללשון הנפלאה הבנויה כולה משברי פסוקים ומאמרי חז"ל :

"הסיבה הראשונה היא זכות אבות - "מכדי ידענא בנפשי, לא משלי הייתה קטונתי איני כדאי, יש זכות תולה בידי אחרים, זרוק חוטרא אאוירא אעיקרא קאי דור ישרים, ברית אבות לא תמה לקיים מילי דאבות ברכות אינן מעכבות אני בצדק אחזה, מאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה, יש לנו רב זקן ראש הממשלה, רב תנא ירושלמאה משירי כנה"ג, נשיא אלהים היה בתוכנו בעל חקרי לב מו"ר הגאון המפורסם מר זקני, אור היר"ח סתרי ומגיני, דהוה מרגלא בפומיה, מיניה מ' זמנין כיון דאתרמי, ויברך אותי ברכה שלמה, שיהיו נטיעותיך כמוך נחל נובע מקור חכמה, נטיעות דומות לשרשים, זרע ברך צאן קדשים, וברוך ה' כי הפליא חסדו לי שהרי נתקיימה בי לכן שמח לבי, נתן לי ה'א אלקי צדקי, מכל עמלי מנת חלקי ג' שריגים דיתבין ועסקי באורייתא קדישתא תמיד לא יחשו המצפצפים והמהגים הבנים בני ג' המה מטיבי מיראי ה' וחושבי, שם השני יושב בשבת תחכמוני המתחסד עם קונו החכם השלם והכולל עצו"ר פחד יצחק יהיה בעזרו אור נערב אור תליתאי, שם קטן משם גדול דחביב עלי כגופאי החכם השלם והכולל יוסף חיים וקיימים ועיני רואות לעולמי עולמים. עולה על גביהן הגדול שבהן גדול הנאמר באברהם ".

כלומר סיבה ראשונה היא זכות סבו הגדול של החבי"ף - הראשל"צ הרב רפאל יוסף חזן זצ"ל מחבר השו"ת הלמדני החשוב "חקרי לב" (1741-1820). אולם החבי"ף לא מסתפק בסיבה זו ומאריך לתת קרדיט ופרגון לרעיתו 'אם הבנים' הרבנית אסתר (=אסתרול'ה):

"עוד זאת נמטיה סיבה, מצד האם דכולה בה, כי כארץ תוציא צמחה, לזאת יקרא אשה אם הבנים שמחה, בת מלכים ויועצי ארץ ויהללוה בשערים, שחיברה היוצר מתחילה אשת נעורים אסתר המלכה כמה טובה, מנשים באהל חשובה, כאשר חכמים הגידו בשפה ברורה, מלתא בטעמא כי אם לבינה תקרא...וע"כ חל החיוב יותר על האם בענין זה להתפלל על בניה ולהדרעיך אותם כדאמרינן בברכות 'הני נשי במאי זכיין באקרויי בנייהו לבי כנישתא.."....זאת עולה מן המדבר דמבואר יוצא כי הכל שלה, יש אם למקרא נאוה תהילה אימיה דאברהם'"

 

למרות ענוונותו נראה שגם לחבי"ף עצמו היה חלק חשוב בגידול בניו לתורה ולחכמה, וכך הוא מספר בהקדמה הנ"ל על דרך לימודו עם בנו הבכור אברהם יחד עם אביו שלו הסבא של בנו:

"וחסדי ה' אזכיר תהלות ה' דבדידן הוה עובדא דזיכנו ה' ברחמיו דבזמן העוד אבי חי זקן ויושב בישיבה עט"ר הרב הכולל אבא מארי אביר יעקב ז"ל. היינו לומדים תלתא כחדא. בימים ובלילות על התורה ועל העבודה. וכמה פעמים כתוב לחיים בספר ובדיו על קושיא אחת ג' תירוצים והמה בכתובים. אחת מהרב אבי העזרי אשר בדברו מעריב ערבים, והן שני מאי דמצינא לאשתעויי אני הגבר דאיכא לשנויי, והחוט המשולש הן כל יקר ראתה עיני אמר אלי בני"

רבי אברהם פאלאג'י, המכונה אפ"י (1810-1899). היה ניכר בשקידתו בתורה , אביו החבי"ף הרגילו להעלות את חידושיו בכתב, והוא מביא בספריו חידושים משל בנו שחידש כבר בגיל 17. ספרו הראשון שנדפס בהיותו כבן ארבעים היה הספר "שמע אברהם" - הכולל שו"ת בענייני חושן משפט, ויצא בשלוניקי תר"י 1850, לאחמ"כ הוציא עוד כעשרים ספרים שכמעט כולם קרויים בשמות של חלקי פסוקים הכוללים את שמו אברהם , בכך הלך ר' אברהם בדרכו של אביו החבי"ף שלמרבית 80 ספריו קרא בצירופי מילים ופסוקים הכוללים את שמו: חיים. ואלו שמות ספריו:

"אברהם אזכור, אברהם אנכי, אברהם את ידו, אברהם את עיניו, אברהם שנית, ברך את אברהם, ואברהם זקן, והוכיח אברהם, ויוסף אברהם, וימהר אברהם, ויען אברהם, ויקרא אברהם, וישכם אברהם, זכותיה דאברהם, פדה את אברהם, שמו אברהם, ובנוסף חיבר שני חיבורים נוספים: כבוד יעקב - שו"ת בענין יעקב עקריש שאיבד עצמו לדעת וצואה מחיים - מה שציוה החבי"ף לבניו עם מאמר על מידותיו של החבי"ף.

לרבי אברהם היו ספרים נוספים בכתובים שנשרפו גם הם בשרפה הגדולה שהייתה באיזמיר ב1841 ולא את כולם זכה לשחזר. ב1870 נבחר רבי אברהם לשבת על כסא אביו ז"ל כ"רב הכולל" של איזמיר. הוא נפטר בכ"ג טבת תרנ"ט (1899).


 


בנו השני של החבי"ף היה רבי רחמים ניסים יצחק פאלאג'י (1813-1907) הנודע בכינויו רנ"י, היה גם הוא ת"ח גדול ונשא ונתן עם אביו ואחיו הגדול בהלכה. ספרו הראשון נקרא אבות הרא"ש - שהוא פירוש גדול מלוקט מספרים וסופרים על אבות דרבי נתן, לספרו האחרון על סדר פרשות התורה ופרשת ויקרא ואילך קרא בפשיטות 'ויקרא יצחק' (השם יצחק היה שמו העיקרי). אולם לשאר ספריו השתמש בביטוי 'יפה' שהוא ר"ת: יצחק פאלאג'י הי"ו : נפש היפה, אנך יפה, חלק יפה, יפה לעינים, יפה תלמוד, עין יפה! ספרו החשוב והמוכר ביותר הוא: יפה ללב - תשעה כרכים המכילים אוצר של חדושי דינים ספקות וחקירות, הגהות ותיקונים על סדר השו"ע. הספר שיצא באיזמיר בשנים תרל"--תרס"ו (1872-1906) (חלקים ממנו נמצאים אצלנו בספרית תמר ש /303) יצא לאור מחדש בתשע"ו בהוצאה מפוארת בצרוף הערות מחכימות ע"י מפעל מפרשי השולחן ערוך בראשות הרב ישראל ביתן (ד / 6.1 / 23), לרב רנ"י היו רק בנות ובפתיחה לספרו הוא כותב את המילים הבאות: "ועוד אומר לי לבי כתוב זאת זכרון בספר עשות ספרים. למען תהיה לי לזכר עולם יהיה זה שמי במחנה העברים. תחת יופי ותפארת בנים זכרים. והייתם לי סגולה סימן יפה לבנים בנין דכרין דיהויין זרע אנשים. כולם קדושים. ילדים אשר אין בהם כל מום ויפה מראה וטובי לב. ומשכילים ככל חכמה חכמת לב"


 

הבן השלישי היה רבי יוסף פאלאג'י, הוא היה חולני ובעל יסורים ובכל זאת הקדיש את מרבית כוחותיו לעזרה לאביו בהוצאת ספריו. שני ספרים משלו חיבר רבי יוסף, הספר הראשון שאותו חיבר יחד עם אחיו רבי אברהם הוא ספר בלאדינו וענינו 'ליקוט מכל ספרי חז"ל על מעלות יוסף הצדיק'. ע"פ א-ב, וחלק שני בעברית בשם אמרי ושבחי יוסף הצדיק. מכיוון שהספר נכתב ע"י רבי יוסף יחד עם אחיו אברהם נקרא הספר "ויוסף אברהם" ע"פ הפסוק "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה". הספר יצא מחדש מתורגם לעברית בתשס"ז, וכדאי להתרשם ממנו בספקריתנו (א / 9.3 / 21).

בסוף ימיו החליט רבי יוסף להוציא גם הוא את חידושיו בהלכה, בצורה של מערכות לפי הא-ב (כדוגמת השדי חמד ועוד) , לספר קרא "יוסף את אחיו" וכך הוא נימק את השם המיוחד בהקדמתו "ולזה לי לתהלה שהייתי זנב לאריות את אחי ואנכי, אחי דמרחמי ראשון בקדש ר"מ ור"מ עט"ר מוה"ר הגדול אחי' יפ'ת מעוז ומגדול אדוני אברהם נר"ו ישל"א [=יהי שמו לעולם אמן] ושני בקודש ראש בית דין מקודש רב אחא משבחא הרב המובהק רבי'ן [=רבי רחמים יצחק ניסים] נר"ו ישל"א, והנה חובר קונטרס זה בכרך אחד יחד עם אורייתא דילייהו האמורים בסברא ישרה, והגם שידעתי שדברי למו יחד כתרי בטילה, בכל זאת בחרתי הסתופף עמהם, כי ידעתי דעמהם אכבד'ה. ועל זה קראתי שם הקונטריס הלזה 'יוסף את אחיו' שזכיתי להיות מחובר לגדולים 'יוסף עם אחיו' שני צנתרות גדולים בתורה, מה טוב חלקי ומה נעים גורלי' נעימות בימיני". רבי יוסף הגיע בספרו רק לאות ה' ונפטר בשיבה טובה בכ"ג טבת תרנ"ט 1899 באיזמיר.

נתפלל על בנינו שיגדלו לגדול לתלמידי חכמים כשתילי זיתים, ובכל מקרה שיחיו באהבה זה עם זה מתוך פרגון הדדי ואחוות אחים אמיתית - כ'שלשת השריגים' אשר לבית פאלאג'י זצ"ל - תורתם וצדיקותם יגנו עלינו אמן!




Comments

Couldn’t Load Comments
It looks like there was a technical problem. Try reconnecting or refreshing the page.

פוסטים אחרונים

bottom of page