'הרב קהתי' ההולנדי - ר' שמעון המלבורג הי"ד וגלגולו של עותק מחיבורו לספרית ישיבת הר עציון

חידושים וחדשות מספריית ישיבת הר עציון מאת: דוד ארונובסקי

היכל בית הכנסת הגדול באמשטרדם

לרגל יום השואה, ברצוני לשתף אתכם בסיפורו של ספר שנקלט לאחרונה בספריה. הספר הגיע אלינו מעיזבונו של שמחה ון – פרנק (1920-2000) . שמחה נולד בעיר הארלם שבהולנד למשפחה דתית הוא למד בגימנסיה הכללית ובין 1936-1940 בסמינר לרבנים באמסטרדם. ב1940 הוא התגייס לצבא ההולנדי לאחר כחצי שנה שוחרר והצטרף למרכז הכשרה ציונית, מאוגוסט 1942 עד אביב 1944 התחבא במסתור ומאביב 1945 עד שחרור הולנד ב1945 לחם בשורות המחתרת ההולנדית.

הספר שנתרם לספריה הוא : משנה ערוכה - ששה סדרי משנה בניקוד האותיות, מתורגמים ומבוארים בלשון הולאנדית. ח"ב על סדר מועד. שיצא לאור ב חשוון ת"ש ( 15 באוקטובר 1939) הספר מכיל 624 ע'. בהקדמתו כותבים המו"לים (תרגום מהולנדית: חברי דוד שרייבר) :

---

"עכשיו שהושלמה עבודה זו לאחר כמה שנים של עבודה אינטנסיבית, חושבים אנו לנכון להוסיף כמה מילים של הקדמה. למרות שהאדון הנכבד ש. המלבורג, שלקח על עצמו את התרגום והביאור של סדר מועד, חושב שהמקום הראוי למבוא הוא דווקא בכרך הראשון של ששה סדרי משנה, ולא בכרך השני שמופיע עכשיו, בכל זאת נראה לנו להוסיף פה הקדמה, בגלל המשמעות המיוחדת של הוצאה זו עבור יהודי הולנד, ובנוסף, בגלל שעדין לא ברור כי אכן שאר החלקים יצאו לאור באופן דומה.

זכות הייתה לנו בזה שאדון המלבורג קיבל את העבודה הלא-קלה הזאת עליו, והשלים את משימתו בחריצות מיוחדת ובדיוק רב. אנחנו מאחלים לו בהצלחה עם התוצאה שהושגה על ידו, ומודים לו על העבודה הנעימה ביחד, על ידה יכלו להופיע העבודות בזמן.

בנוסף אנחנו מודים לצוותים הטכניים והעסקיים, ומכירים טובה גם עבור העצות הרבות שקיבלנו מקהל

הקונים שנלקחו בחשבון ע"י העורכים, עד כמה שהדבר היה שייך. למותר לציין שאנחנו גם מכירים תודה למתחייבים (ולמתחייבות) שתמכו בנו בקנייה תדירה של העבודות.

אבל מעל הכול אנו מודים לא-ל המטיב, שנתן לנו את הכוח להשלים חלק זה, ולצלוח את הקשיים שלא נחסכו לנו. אבל עוד יותר אנחנו מודים לו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו בזה שאנחנו יכולים להביע את אהבתנו לתורה הקדושה על ידי הוספת עבודה לארון הספרים היהודי-הולנדי. יתן לנו ה' כוח להמשיך פועל זה וגם להוציא לאור יצירות נוספות למען היהדות.

אנחנו חייבים להוסיף כאן הערות טכניות: העימוד כולו נעשה בצורה ידנית, ובבחירת האותיות העבריות והלועזיות נלקחו בחשבון קלות ונעימות הקריאה. אנחנו מקווים גם שקוראים יעריכו את הרשימות השונות שנוספו בסוף הספר"

מתוך הדברים משתמע כי בעצם במקור נדפס הספר בצורת קונטרסים בודדים לכל מסכת בנפרד, ונשלח למנויים, ורק לאחר שהסתיימו הוצאת הקונטרסים לכל מסכתות מועד, יצאו הקונטרסים יחד כספר בדיוק כמו שעשה ר' פנחס קהתי למעלה מ15 שנים לאחמ"כ בארץ ישראל.

כאמור הספר יצא באמצע אוקטובר 1939, כחודש לאחר כיבוש פולין ע"י הנאצים. ואכן המולי"ם בחרו לציין את השנה העברית ת"ש ע"י שימוש בגימטריה של המשפט "זכרה עמנו בזכרון טוב". שבעה חודשים לאחר הוצאת הספר פלשו הגרמנים להולנד, ומסתמא יהודים רבים הגו בספר ייחודי זה בחודשי הכבוש הראשונים ואולי אף בהסתתרות במחתרת עד לגירושם למחנות ואחד מאותם יהודים היה בעל הספר שהגיע לספריתנו - ר' שמחה ון -פרנק.

---

מי היה מחבר הפירוש ר' שמעון המלבורג ומה עלה בגורלו? בספריתנו בחדר אמשטרדם ישנו ספר בשם: Memorbook: history of Dutch Jewry from the Renaissance to 1940 (ספר זיכרון: היסטוריה של יהדות הולנד מתקופת הרנסנס ועד 1940) הספר נמצא במהדורה הולנדית ובמהדורה באנגלית, בחרתי משום מה במהדורה האנגלית ובעזרת הספרן הראשי אהרן ביג'ל מצאתי את התמונה המצ"ב שצולמה ב1926. בכיתוב שמתחת לתמונה נכתב שמצולמים בה חברי "תפארת בחורים - חברת משניות" והעומד בצד ימין (מזוקן עם צילינדר ומשקפים) הוא "ש. המלבורג המורה של החברה". א"כ נמצא כי כבר ב1926 היה ר' שמעון המלבורג ה"מורה" של חברת המשניות של יהודי הולנד, וככל הנראה הוציא את ביאוריו בקונטרסים עד שיצאו בכרך שלפנינו. באתר אילנות היוחסין: myheritage מצאתי את שושלת היוחסין של שמעון המלבורג ואשתו ומשם עולה כי שמעון ואשתו גואנה וחמישה משבעת ילדיהם נשלחו למחנה המוות סוביבור ביוני 1943ושם הומתו, הבן אברהם התגלגל לורשה שם נספה ב1944, ורק הבן 'יצחק המלבורג' שרד את השואה, הוא חזר לאחר השואה לאמשטרדם הקים בה את משפחתו והתגורר בה עד לפטירתו בשיבה טובה ב2009 בן 91! יצחק היה אחראי ככל הנראה לכך ש ב1987 וב1990 יצאו ע"י הקהילה היהודית בהולנד שני כרכים נוספים בסדרה עם תרגומו ובאורו של אביו ר' שמעון המלבורג הי"ד על סדר נזיקין. כחמישים שנה לאחר שיצא הכרך הראשון ב1939 שבהקדמתו כתבו כותבים המו"לים ש "שעדיין לא ברור כי אכן שאר החלקים יצאו לאור באופן דומה" ולאחר שיהדות הולנד נחרבה ורוב מוחלט של יהודיה נספו בשואה, קמה הקהילה היהודית שקמה מעפר והוכיחה ש"נצח ישאל לא ישקר" והמשיכה את מפעלו של שמעון המלבורג ז"ל וחברת תפארת בחורים מהמקום שנפסקה לפני השואה.

---

וכיצד הסתיים סיפורו של בעלי העותק שלנו שמחה ון – פרנק ? כציוני דתי הוא עלה לארץ ב1947 עם רעייתו, התיישב בחדרה בה נולדו בנו – ישעיהו (ששה) ושתי בנות. ועסק בחינוך נוער בסיכון ושיקום עברינים צעירים ונפטר בשנת 2000 כבן שמונים. בנו ישעיהו בוגר ביה"ס תחכמוני ובני עקיבא בחדרה נפל ב 1969 במלחמת ההתשה כבן 20 https://katzr.net/16ba42v. בתו ציפי הררי ז"ל (נפטרה בתש"ע) התגוררה באלו"ש והיא שתרמה את הספר מספרית אביה לספריתנו, בנה ישעיהו הררי קרוי ע"ש דודו ישעיה (ששה) ון -פרנק הי"ד.

מסתבר שכשכתב שמעון המלבורג באמסטרדם את ביאורו למשנה הוא הסתייע בספריה המפוארת

של קהילת עץ – חיים האשכנזית שבאמשטרדם. גם שמחה ון-פרנק ביקר ולמד מסתמא בספרית בית מדרש עץ-חיים שהסמינר לרבנים באמשטרדם היה גלגול של בית המדרש שלה https://katzr.net/fb17e5 . כמה יפה וראוי שהספר הנדיר והחשוב ובעל המשמעות ההיסטורית הזו, הגיע למקומו הראוי לו לחדר אמשטרדם שבספרית ישיבת הר-עציון אשר בהרי ירושלים - החדר שבו שוכנת כיום ספרית קהילת עץ-חיים שבאמשטרדם שבה ישבו ולמדו מחבר התרגום והביאור ובעל הספר שהעלה אותו לארץ ישראל.

בנין בית מדרש וספרית עץ חיים באמשטרדם (צילום בספרית הר עציון)

---

על כריכת הספר מודבקת מדבקת האקס ליבריס של שמחה ון – פרנק ז"ל, באקס ליבריס מצוירת מפת ארץ ישראל בצבע ירוק המסמל חיים! באדמת הארץ נטוע גזע עץ יבש שאחד מענפיו נגדע אולם מכיוון אחר יוצא ממנו נצר חי וירוק. ניתן לנחש שהגזע היבש מסמל את שמחה שנטע את משפחתו בא"י הענף שנגדע הוא כמובן בנו ישעיהו הי"ד, והנצר החי הוא הבנות ומשפחתן הממשיכים את מסורת אבותיהם יהודי הולנד של תורה ועבודה כאן בארץ ישראל.

את עדותו של שמחה ואן-פרנק ז"ל על קורותיו בזמן השואה ניתן לקרוא כאן: https://did.li/K0fIw