רבי חיים פאלאג'י (החבי"ף) זצ"ל וספריו-פרק א
חידושים וחדשות מספריית ישיבת הר עציון
דוד ארונובסקי
בימים אלו שעיני כל העולם נשואות לטרגדיה הנוראית בטורקיה, כדאי לעסוק בראש רבני איזמיר וטורקיה במאה ה-19 רבי חיים בן יעקב פלאג'י – החבי"ף (1787-1868). שאתמול י"ז שבט חל יום היארצייט שלו ומחר י"ט שבט יום הולדתו. הוא נולד באיזמיר והיה נכדו של רבי יוסף חזן, בעל ה'חקרי לב'. כבר כנער
הצטיין בהתמדתו, כפי שכתב בעצמו "”ומעיד אני עלי שמים וארץ, כי מיום דעתי עד יום היותי בן עשרים שנה הייתי שוקד על לימודי ביום ובלילה בלי שום ביטול”. החבי"ף צמח לת"ח גדול וב1828 נתמנה לדין וראש ישיבת "בית יעקב רבי" באיזמיר. וב1838 נתמנה רבי חיים לאב בית דין הגדול באיזמיר שמנה 45 רבנים. הוא התמנה לרב הראשי של העיר איזמיר ה"חכם באשי". רבי חיים היה ידוע כאוהב שלום ורודף שלום ופעל רבות כדי להרבות את האחדות והשלום בקהילת איזמר והסביבה, וחיזוק הקהילה ברוח ובחומר, כולל הקמת בית חולים יהודי בעזרת הברון רוטשילד ומונטיפיורי.
שאתם רקם קשרים קרובים וחמים.
מעבר לתפקידיו הרבים, עסק בכל שעה פנויה בכתיבת ספריו הרבים וחיבר למעלה מ80 ספרים! בכל מקצועות התורה. לרוב ככל של ספריו קרא בשמות של צרופי מילים מהפסוקים או מהתפילה הכוללים את המילה "חיים" או "חי": ארצות החיים, ברכת מועדיך לחיים, גנזי חיים, דרכי חיים, החפץ חיים, הכתוב לחיים, החיים יודוך, ובחרת בחיים, זכירה לחיים, חיים ביד, חיים ושלום, חיי וחמרא, חוקות החיים, חיים לראש, חיים ומלך, חלקם בחיים, חיים תחילה, חיים לגופא, חיים ומזון, חיים טובים, טועמיה חיים, ישמח חיים, ימצא חיים, כפר לחיים, כף החיים, כל החיים, לב חיים, לחיים בירושלם, משא חיים, נפש חיים, נפש כל חי, נשמת כל חי, סמיכה לחיים, סימנא דחיי, ספר החיים, ספרי חיים, עתרת החיים, עמודי חיים, עיני
כל חי, פעולת צדיק לחיים, צוואה מחים, צדקה חיים, צדקה לחיים, קול החיים, רחמים לחיים, ראה חיים, רפואה וחיים, רוח חיים, שנות חיים, תוכחת חיים, תנופה חיים, תורה וחיים, חוקי החיים, חיים תוכחות, לב חיים, פני חיים, סם חיים, יקרא דחיי, נשמתא דחיי, תורת חיים, עמודים חיים.
באותם השנים היו פורצות מדי פעם שרפות גדולות באיזמיר. בי"א באב תר"א (1841) בהיות החבי"ף כבן 54 התחוללה שרפה גדולה באיזמיר ובה חרבה שכונת היהודים ונפגע גם ביתו של הרב חיים, וכך הוא מספר על אותה שרפה, בהקדמה לספרו 'חיים ראש':
"באותו לילה נשרף רוב רובי תורתי אשר טפחתי וריביתי... בין הכל ד"ן אנכי וכולם כאחד היו למאכולת אש ויי לאזילא ויי לאבידה שאינה חוזרת אותיות פורחות מפני הדליקה הכל לגבוה סלקא [הלך] ובאותם הימים דעתי בל עמי מרוב צערי ותדד שנתי מעיניי והייתי בוכה יומם וליל איכה נהיית הרעה הגדולה הזו...."
אני מסופק האם שמעו של ר' נחמן מברסלב (1722-1810) הגיע לאזני החבי"ף באיזמיר, אבל בכל מקרה הוא לא התייאש התגבר על האסון הנורא שפקד אותו, ובכוחות על טבעיים חזר על תלמודו והצליח לשחזר מזכרונו את החלק הארי מספריו השרופים. כפי שהוא מספר:
"וחסדי ה' אזכיר תהלות ה' כעל כל מה שגמלנו ה' דבעזרתו ית' שמו, חזרתי על המקרא לחדש ממה שהיתה לשריפה ומאז ועד עתה לשליש ולרביע..."
אגב, באותה שרפה נשרף גם בית הכנסת העתיק והמפואר סניורה גברת שאת תמונתו פרסמתי בראש הבלוג.
החבי"ף הספיק להוציא בעצמו כמה עשרות מספריו, והשאר נשארו בכת"י מחכים לגואלים שיוציאום לאור.
הגואל הראשון נמצא בדמותו של הרב אברהם אלטלף (1900- 1987) (להלן: רא"א) רא"א היה יליד איזמיר, בעקבות מגפה שפרצה באיזמיר נדדה משפחתו לכפר אורלה הוא גויס בכפיה כמה פעמים לצבא הטורקי, ולאחר שהשתחרר היה שותף בהקמת החוה החקלאית "אור יהודה" (ע"ש רבי יהדה אלקלעי) להכשרת צעירים להתישבות בארץ, חניכי החווה הקימו לימים את הישוב, כיום העיר, "אור יהודה". ב1937 שב הרא"א לאיזמיר שם שימש כחזון וכפעיל ציוני בתנועת "בני עקיבא" באיזמיר. ב1948 עלה לארץ היה ממקימי יהוד שם הקים את בית הכנסת "בית מאיר" (ע"ש בנו מאיר), ב1951 נבחר לראש מועצת יהוד. רא"א פעל רבות לשימור מסורת יהדות טורקיה. במסגרת פועלו, הקים את הוצאת הספרים "ועדה להוצאת ספרי מרן החבי"ף" באמצעותה, הוציא לאור, יחד עם ישיבת "חדות חיים", ספרים של החבי"ף בהוצאה חדשה ומוגהת. בנוסף הקים וניהל את "האגודה להצלת אוצרות יהדות תורכיה" שעסקה בהוצאה מחדש של ספרי רבני איזמיר בפרט וטורקיה בכלל, ובמיוחד את ספרי הרב חיים פלאג'י, במהדורת צילום. במסגרת פועלו לשימור מורשת יהודי טורקיה, הקליט אלטלף, יחד עם בנו הרב שמואל ובתו רחל באמצעות הספרייה הלאומית, עשרות הקלטות של קטעי חזנות ושירה ממסורת יהודי איזמיר שבטורקיה. בשנים האחרונות לקחה על
עצמה ישיבת 'שובי נפשי' אשר בירושלים, להוציא במהדורות חדשות ומוערות את ספריו של החבי"ף - אתם מוזמנים להתרשם מהם בספריה.
נינו של רבי אברהם אלטלף זצ"ל - דוד אלטלף, הלומד בישיבת הר עציון, פועל נמרצות בישיבה להנחלת מורשת החבי"ף ומורשת רבני איזמיר וטורקיה בכלל. יחד עם חברו איתי קופר שאף ששורשיו הביולוגים נמצאים אלפי קילומטר צפונית לאיזמיר שורש נשמתו כנראה גם היא מאיזמיר. אתמול נערכה על ידם הילולה לזכרו של החבי"ף בישיבת הר עציון תובב"א – זכרו יגן עלינו אמן.
שרפות היו גם בארצות אשכנז ומזרח אירופה, אבל רעידות אדמה ייחודיות יותר לאזורנו ועל כך נספר בפרק הבא על החבי"ף – עקבו אחרינו.
בינתיים אני ממליץ בחום לצפות במצגת המרהיבה :
בחזרה לאיזמיר - עברה המפואר של הקהילה היהודית שבאזמיר.
ולהאזין להקלטה של הפיוט "ישן אל תרדם" של ריה"ל, במנגינת יהודי איזמיר מושרים על ידי:
הרב והפיטן רבי אברהם אלטלף ורבי ישראל חביב, האזנה נעימה, מילות הפיוט נמצאות מתחת להקלטה.
