שני לילות מיוחדים - שלושים שנה לפטירת מרן הגרי"ד סולוביצ'יק זצ"ל
חידושים וחדשות מספריית ישיבת הר עציון
מאת: דוד ארונובסקי
היום י"ח ניסן יום ג' דחוהמ"פ תשפ"ג, ימלאו שלושים שנים לפטירת מו"ר הגרי"ד זצ"ל (להלן הרב).
לחג הפסח וליל הסדר בפרט, היה מקום חשוב במשנתו של הרב. כך סיפר הרב בפתיחת דרשה ב'ישיבה אוניברסיטה' בי"א ניסן תשכ"ט.
"בזכרוני החוויתי - ולאו דווקא בזה העיוני - בולטים להם שני לילות מיוחדים, לילות שניחנו באיכות יחידה במינה ומרתקת, מרוממים בקדושתם וזוהרים ביופי מסנוור: ליל הסדר וליל "כל נדרי". כילד עמדתי מוקסם, לאמיתו של דבר מהופנט, לנוכח שני לילות בהירים אלה, מוארים באור ירח, עטופים בהוד והדר. רגיל הייתי לחוש נמרץ, מרוגש ומלא השראה; חזון מלא אור העצים את חושיי, ואלה נתחדדו והשתחררו מכל עכבות. שתיקה מוזרה, דממה, שקט, שלוה ורוגע עטפו אותי. מורגל הייתי להיכנע לזרם של שמחה שופעת והתלהבות. בקצרה: כילד צעיר חשתי בצורה חיה את נוכחותו של ה'. קשה לי כעת, כמובן, לתאר בקטגוריות ילדותיות כהווייתן את הלוך רוחו של ילד רגיש. אני מתאר בדיעבד את חוויות ילדותי, ולשם כך אני עושה שימוש בקטגוריות של השכל הבוגר. עדין יכול אני לשמוע את המנגינה כבדת הסבר, העגומה, המתרפקת על העבר, של אמירת יקנה"ז אשר שמעתי ככל הנראה בגיל שבע, כאשר סבי שר את הקידוש בליל סדר שחל במוצאי שבת. עדיין זוכר אני את הברכה האחרונה "המבדיל בין קודש לקודש" - המנגינה נמוגה בהדרגה; או שמא מוטב לומר שהיא נטמעה בתוך מנגינה אחרת, רוצה לומר, במנגינת השתיקה. כילד נהגתי להרהר במשך שעות על משמעות הרעיון של "המבדיל בין קודש לקודש" - שתי קדושות אחת של שבת ואחת של יום טוב..."
א"כ המשיכה העמוקה לליל הסדר החלה כבר בילדותו המוקדמת של הרב, וכבר אז הטרידה אותו השאלה שבה מוטרדים בד"כ ילדים קטנים כבני שבע "מה ההבדל בין קדושת שבת לקדושת יו"ט?..." אך הרב לא הסתפק בשאלות הילדות, והוא ממשיך ומספר:
"מאוחר יותר כשהתבגרתי התחלתי לשאול את עצמי מה משותף לשני לילות אלו ומה מבדיל ביניהם. מובן מאליו שאכילת מצה, מרור ואפיקומן הם חובה בליל הסדר, בעוד שאכילה כלשהי אסורה בליל יום הכיפורים, כיון שקדושתו של היום מחייבת צום" וכאן הרב האריך להסביר את ההבדל הרעיוני בין יוכ"פ לחג הפסח בתפישה ההלכתית של הסעודה ועוד.
אם ברצוננו לחוות את חג הפסח עם הרב, אנו יכולים לעשות זאת כיום במספר דרכים:
לגבי 'הלכות הפסח' יש לנו מספר דרכים טובות:
ראשית ההגדה הנפלאה שערך הרב יצחק אבא ליכטנשטיין (בנם של מורנו הרא"ל והרבנית ד"ר טובה) כיום ר"י תורה ודעת בניו יורק:
he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%98%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F.
ההגדה נקראת: הגדה של פסח שיח הגרי"ד (ז / (3)4.2 / 115) והיא "לקט חידושים ביאורים ופירושים
שהועתקו מפי השמועה משיעורי הגאון הגדול מרן רבינו יוסף דוב הלוי סאלאווייציק זצללה"ה על ההגדה ומצוות ליל הסדר" ההגדה עוסקת כולה בהבנות למדניות בריסקאיות של מצוות
הלילה, מסודרות על סדר הסדר. דומני שכל 'גושניק' ראוי לשמו צריך ללמוד הגדה זו בעיון ולחזור עליה בכל שנה 'שלושים יום קודם החג'. אך מי שמצפה למצוא בה וורטים לאמירה בליל הסדר יתאכזב (ולשם כך ראה לקמן).
הגדה נוספת היא ההגדה 'מסורת הרב' (ז / (3)4.2 / 115) שערך הרב מנחם גנק, וכוללת הן קטעי למדנות והן רעיונות מחשבתיים מלוקטים מסיכומי שיעורים, ספרי הרב, והקלטות. ממולץ!
בנוסף, יש לנו כמובן את שני הכרכים המפוארים הררי קדם - בענייני המועדים (ג / 6 / 299) שהוציא בתשס"ד תלמיד הרב, הרב מיכל זלמן שורקין. הכרך הראשון כולל עניני: ימים נוראים, סוכות חנוכה ופורים. והחלק השני עיקרו בענייני פסח וכולל 70 סימנים על מסכת פסחים והלכות קרבן פסח, ו32 סימנים נוספים בהלכות ליל הסדר. גם הוא ספר חובה לתלמידי התלמידים ולא רק בפסח.
ספר חשוב נוסף הוא הספר מועדי הרב (ג / 6 / 299) מאת תלמיד הרב, הרב שלמה זאב פיק, ר"מ במכון הגבוה לתורה בבר אילן. הספר הכולל 'שיעורים מפי השמועה של מרן הגאון האמיתי הרב ר' יוסף דב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל על המועדים - ערוך בתוספת עיונים בהלכה על פי משנת הרב'. על פס
ח יש בספר שלשה שיעורים של הגרי"ד עצמו: ערב פסח שחל בשבת, סיפור יציאת מצרים, והסיבה בליל הסדר. ועיונים בהלכה עפ"י משנת הרב - העיונים מבררים את שיטתו הייחודית של הגרי"ד בכמה סוגיות תוך כדי השוואה והנגדה לשיטות אחרות. במסגרת זאת נמצאים שני עיונים לפסח: מזיגת הכוס בליל הסדר, ואחיזת הכוס בעת קריאת ההגדה של פסח. המחבר מודה לתלמיד הרב, הרב צבי שכטר שליט"א ולרב שלמה פישר זצ"ל ראש ישיבת איתרי! שעברו על הספר והעירו הערותיהם.
הרב פיק פרסם מאמר חשוב בשם "על פרשנות הרב יוסף דוב סולובייצ'יק לתלמוד ולהלכה שיצאה לאור לאחר פטירתו" המאמר התפרסם בתוך 'בנתיבי הספר העברי - קובץ מיוחד של כה"ע עלי ספר גליון כו-כז" תשע"ז (פ / 6 / 40). וזמין גם ברשת:
https://groups.google.com/g/jlaisrael/c/XIjPg_nk2KQ?pli=1
כגדולי הדורות ה'אמיתים' מרן הגרי"ד היה כמובן גם יחיד בדורו בעולם המחשבה וההגות, וכניסה מלאה לחג עם הרב צריכה לכלול כמובן גם את משנתו זו. בתחום זה יש לנו כיום ג"כ כמה אפשרויות:
ראשית כמובן הספר זמן חירותנו - מסות על חג הפסח וההגדה (ט / 7.1 / 26) הספר הוא שכתוב ועיבוד של הקלטות משיחות הרב לקראת פסח וכתבי יד של הרב עצמו. בעריכה מופתית של בוגרי הישיבה יואל ב' וולוולסקי וראובן ציגלר ובתרגום של פרופ' אביגדור שנאן. הספר יצא לראשונה בתשס"ז בהוצאת
עמותת 'מאוצר הרב' ושוב בתש"ע בהוצאה המחודשת של סדרת 'מאוצר הרב' בהוצאת ידיעות אחרונות. מהספר הנ"ל נלקחו הדברים שהעתקתי בתחילת הדברים. הספר מתאים ללימוד לפני החג ובמהלכו וכמובן שניתן לומר תמצית רעיונות ממנו בליל הסדר. אולם מה יעשה בחור הישיבה המעונין להגיד וורטים קצרים במהלך הסדר ממשנת הרב? - לשם כך הוא יכול לחזור לספר 'הררי קדם' שכן שם בסימן קג מביא הרב שורקין לקט של עשרות ביאורים קצרים של הרב לקטעים מן ההגדה מ"כל דכפין", ועד ל"עניו במלוכה". ובעצם יש לנו בסימן זה בעצם הגדת הגרי"ד נוספת - והפעם במחשבה.
לקוראי האנגלית שבינינו ישנה גם ההגדה:
Haggadah for Passover : with commentrary based on the Shiurim of Rabbi Joseph B. Soloveitchik (ז / (3)4.2 / 115 - אנגלית)
שהוציא הרב יוסף אדלר, רב קהילת רינת ישראל בטינק, ניו ג׳רזי שהיה תלמידו ו״שמשו״ של הגרי״ד (אחיו של בוגר הישיבה הרב אהרן אדלר, לשעבר רב קהילה ברמות ורב קהילת ״אהל נחמה״)
ולבסוף אי אפשר שלא להזכיר את ההגדה המיוחדת והמהודרת לילה של אחדות (ז / (3)4.2 / 533) - תורות, סיפורים וקושיות מאת הרב קוק, הרב סולוביצ'יק ורבי שלמה קרליבך מאת הרב אהרן גולדשיידר.
מעניין זה מבטא את ההשפעות השונות והמגוונות שמשפיעות על עיצוב דמותו של יהודי אורתודוקסי מודרני בן זמנינו וכך נכתב בכרכיה האחורת "לילה של אחדות היא הגדה לפסח המושיבה סביב שולחן אחד שלושה הוגים מקוריים ומשפיעים שחיו במאה הקודמת – הראי"ה קוק, הרב י"ד סולובייצ'יק והרב שלמה קרליבך – שניסחו איש-איש בדרכו חזון לאדם, לאומה ולאנושות. הם האמינו שלאדם נועד תפקיד חיוני בהדגמת דרך חיים מוסרית וראויה ובשיתופה לסובב אותו, לעמו ולאנושות כולה. שלושת מעגלי קיום אלה של אדם-חברה-אנושות באים לידי ביטוי לאורך ההגדה הייחודית שלפנינו ומעשירים את חוויית ליל הסדר בחידושיהם, בקושיותיהם ובנקודות המבט המקוריות של שלושה אישים דגולים אלה, שהביאו כל אחד את עולמו ואת מקורות יניקתו" וא"כ מול החבקו"ק (=חב"ד, קוק וקרלביך) הציוני דתי נאו-חסידי המפורסם, ניתן כעת להציג גם ברוח ימי הפסח את ה קוקו"ס (= קוק וקרלבך וסולוביציק).
הצגנו את השפע העצום של התורה של הרב זצ"ל לחג הפסח בלבד, שפע שכזה ניתן למצוא גם לגבי כל החגים האחרים, ובעצם תורתו של הרב מקיפה בעמקות את כל התורה כולה. זכינו לקבל תורה מתלמידיו הישירים של הרב: מורנו הרא"ל זצ"ל ורמי"ם נוספים בישיבה. ויהי רצון שנזכה להמשיך ולהגות בתורתו, שבוודאי תלמד ותשפיע לדורי דורות.
"לא נתנו מועדים לישראל אלא שיעסקו בהם בתורה"
חג שמח! ובשורות טובות וישועות לכלל ישראל.
ולבסוף, הרחבנו ודברנו על התורה שבכתב של הרב זצ"ל לחג הפסח, אבל אין כמו התורה שבעל פה בבחינת "והגדת לבנך", ב"ה שזכינו שעלתה לרשת שיחתו של הרב: חג הפסח - כתיבת סיפור על העם. האזינו היטב ותזכו לחוויה חד פעמית שאין כמותה להכניסנו לתורתו של רבנו הגדול. הדרשה באידיש העשירה והחמה שבה דיבר ודרש הרב בשנים המוקדמות, אבל היא מלווה בכתוביות. בחרו את הכתוביות בשפה הנוחה לכם: עברית/אנגלית. האזנה נעימה ומועילה.
