צ'אט ג'י פי טי (ChatGPT) הושק בסוף נובמבר 2022, וצבר מליוני משתמשים בתקופת שיא. הפרסום נרחב, הרשתות החברתיות מתמלאות בדיונים ודוגמאות. מה זה בדיוק? הצא'ט הוא מודל שפה גדול אשר משתפר על ידי שיטות של למידה מונחית ולמידת חיזוק. בשפת בני אדם: כל אחד יכול לכתוב הנחיות מכל סוג שהוא ובכל אורך (באנגלית), והתוכנה מפיקה תוכן – זה יכול להיות חיבור, מאמר, כתבה, הסברים, קוד, שגיאות בקוד, תסריט, מבחן ועוד כיד הדמיון הטובה. איך זה משפיע על ההוראה והלמידה במכללה? האם כללי המשחק השתנו? רב הנסתר על הנגלה, איזה שימושים ייעשו בכלי הזה, באיזה אופן אפשר לנצל אותו לטובה, ובאיזה אופן הוא מייתר פעולות שדרשו מאמץ עד היום. ובכל זאת, הצעות לכמה השלכות אפשריות: 1. הצ'אט מאתר מידע, מציג אותו ואת מקורותיו, ומסוגל לבצע ניתוח. יחד עם זאת מאגר המידע מעודכן עד לשנת 2021, וגם זאת בעירבון מוגבל. מה גבולות הבינה המלאכותית? דוגמא: הצגת הגדרות שונות למחלת האסטמה וניתוח ההבדלים בינהם וההשלכות הנובעות מכך. 2. מהימנות / הערכת מידע וחשיבה ביקורתית – מבלי שיתבקש הצ'אט אינו מציג מקורות ביבליוגרפיים, למרות שהכתיבה בסגנון שיכול להיות מאוד פסקני ומשכנע. אין ספק שנדרשת יכולת של הערכת מהימנות המידע, כי יכולות להיות טעויות ושטויות שכתובים בצורה מאוד משכנעת שדורשת הבנה ומומחיות להבחין בכך. 3. איך מנסחים את השאלות? לפעמים נדרשות כמה טיוטות ודיוק בניסוח כדי להגיע לתוצאה הרצויה. לכאורה זה המקום ליצירתיות ולמחשבה האנושית. איזה יכולות אנושיות מתחדדות? לצד כך, עולה השאלה של מה נהיה לא רלבנטי? 4. שימוש מושכל בפלטפורמה – היכרות עם היתרונות והחסרונות, וללמוד איך לעשות טוב ולסור מהרע. 5. מה האתיקה של השימוש בתוצרים שהמחשב הפיק? איך מציינים את זה? באופן ברור יכול להיווצר שיבוש באופן הערכת הלמידה בקורס. איך מעריכים את הלמידה? ומחשבה אישית – מה זה אומר על רוחנו האנושית, כשתחומים שעד היום העידו על טביעת החותם הייחודית של האישיות של כל אחד יכולים בחלקם להתבצע במאמץ אפסי על ידי מכונה? להרחבה: חשיבה ביקורת על טכנולוגיה חדשה https://web.cs.ucdavis.edu/~rogaway/classes/188/materials/postman.pdf סקירה קצרה, דוגמאות וקישורים https://ciet.levinsky.ac.il/newsletter-43/ מה נגיד בנק ישראל עשה עם הצ'אט? https://www.mako.co.il/news-money/2022_q4/Article-6aac95d560b2581027.htm דעה דיון ומחשבות https://hartogsohn.com/2022/12/26/chatgpt-writing-and-human-meaning/ #בינה_מלאכותית #ChatGPT

דמיינו חקלאי שצריך לקטוף את היבול, איך הוא יודע מתי הזמן הנכון? מן הסתם הוא יבדוק את הפירות. מה אם הפירות עדיין רחוקים מלהבשיל, או אם יש סיבה אחרת שלא צמחו כמו שצריך? חזרה לקורסים ולקבוצות הלימוד במכללה. מבלי שהרגשנו הגענו כבר לאמצע הסמסטר. זו הזדמנות מצויינת לעצור ולבדוק: מה עובד לנו? ומה פחות? מי התלמידים החזקים? ומי המתקשים? מה ניתן וכדאי לדייק בהוראה שלנו? כיצד נוכל להתאים את יחידות ההוראה שנשארו לקבוצת הלמידה הספציפית? תשובות לשאלות אלה ניתן למצוא באמצעות הערכה מעצבת. מהי הערכה מעצבת? הזדמנות לקבל משוב על ההוראה שלנו אבל גם על הלמידה של הסטודנטים ובמידת הצורך לעשות התאמות ושיפורים בהוראה ובלמידה (מבוסס על תיאורו של Scriven, 1967). במה שונה הערכה מעצבת ממשוב סוף הקורס? מדובר בתהליך שהוא חלק משמעותי מהקורס, המורה נמצא אף הוא בתהליך למידה משלו כיצד ללמד את הקבוצה הנוכחית בצורה מיטבית. איך לבנות הערכה מעצבת? יש שיטות מגוונות בהן ניתן לקבל את המשוב: פורמאליות ובלתי פורמאליות כמו שאלון גוגל, מבדק תקופתי, משוב בלתי פורמאלי מסטודנטים, שיחה עם מרצה עמית ועוד ועוד. על מנת שההערכה אכן תהיה מעצבת, חשוב לשתף את התלמידים בתהליך, ולהתמקד בהמלצות הנובעות מהמשוב. לעיתים זו הזדמנות לתיאום ציפיות מחודש. מתי כדאי לעשות? אפשר להקדיש לכך זמן קצר בכל שיעור לאורך הסמסטר או לערוך בדיקה בכל נקודת זמן שנראית לכם מתאימה. כדאי עכשיו לנצל את אמצע הסמסטר כדי להשפיע על יתרת השיעורים עד סוף הסמסטר. בדיקת הבנה: המהלך נועד לשיפור איכות ההוראה והלמידה, זיהוי פערים וקשיים ובעקבות כך, דיוק ההוראה והלמידה. ניתן לכלול את המבדק בחישוב ציון הקורס וניתן שלא. בכל מקרה, חשוב להדגיש שהבדיקה לא נועדה לצורך ציון בלבד אלא לצורך שיפור תהליכי ההוראה והלמידה בקורס. מוזמנים להתרשם מדוגמאות להערכה מעצבת דוגמה לפעילות של שיחה בין שני תלמידים שממלאים יחד משוב - מה הולך טוב בקורס, ומה ניתן לשפר? 4-5 סטודנטים בכל קבוצה משתבצים בגוגל דוקס לפני המפגש, כל מפגש כ- 15 דקות. לסיכום אמצע הסמסטר הוא הזדמנות מצויינת לעצור, להתבונן על תהליכי ההוראה והלמידה שלנו ושל הסטודנטים שלנו, ללמוד ולדייק. מוזמנים לפנות אלינו לחשיבה משותפת ותכנון הערכה מעצבת המתאימה לכם ולצרכיכם. בהצלחה! צוות מערך הוראה, למידה והערכה #_הערכה, #_הערכהמעצבת

מה הסטודנטים שלנו חשבו על ההוראה והלמידה בשבוע הלמידה מרחוק? סקר שערך ד"ר מוטי ספראי, ראש היחידה למדידה והערכה, וכן שיחות שערכנו עם סטודנטים בתקופה האחרונה, הציגו מספר תובנות מעניינות: באופן כללי רוב הסטודנטים שבעי רצון מהלמידה מרחוק : בעיני הסטודנטים, החוזקות של הלמידה מרחוק היא היותה מותאמת אישית ומעודדת יצירתיות. האתגרים בלמידה מרחוק הם הקושי של הסטודנטים להתרכז לאורך יום הלימודים, וכן קושי בהבנה מתוך הלמידה העצמית. בקרב הסטודנטים התחושה היתה של עומס שיעורים א-סינכרוניים, ריבוי מטלות וחריגה בזמני המטלות מעבר לזמן השיעור. הדבר עלה במיוחד בקמפוס הנשים. הסטודנטים דיווחו על מערכת לא מתואמת לאורך יום הלימודים כך שחלק מהסטודנטים למדו יום שלם ב'זום' וחלק קיבלו מטלות א-סינכרוניות לאורך היום כולו. פער בתיאום ציפיות בין המרצים לסטודנטים בנוגע למטרת הלמידה מרחוק לבין יישומה בפועל : בעוד שהמרצים מעוניינים לפתח ולסגל לסטודנטים מיומנויות של למידה עצמית בלמידה מרחוק, חלק מהסטודנטים רואים בה פלטפורמה להקלה ולנוחות. בנוסף, סטודנטים בשנה א' דיווחו על חוסר הכרות עם פלטפורמת ה'זום' ועם מיומנויות הלמידה מרחוק. אז מה אפשר לעשות? תיאום ציפיות עם הסטודנטים בשבוע שלפני הלמידה מרחוק: בשיעור האחרון המתקיים פנים-אל-פנים חשוב להסביר לסטודנטים באיזו מתכונת ייערך השיעור, מה מטרתו ברצף הלמידה וכן ומה יידרש מהם לעשות בשיעור. יצירת איזון בין סוגי הלמידה מרחוק, ויצירת בקרה על היקף המשימות הא-סינכרוניות ועל היקפן: במידת האפשר מומלץ לבנות מערכת חוגית מאוזנת המשלבת בין שיעורים א-סינכרוניים לבין שיעורים בלמידה ב'זום'. התאמה של שיטות ההוראה והלמידה לשיעורים ב'זום' ומטלות המותאמות לשיעור א-סינכרוני בלמידה עצמית מבחינת רמת החומר ואורך השיעור. זכרו שלרוב הסטודנטים לוקח ללמוד פי 2-4 מהזמן המוערך על ידי המרצה. נראה שמטלות א-סינכרוניות שאינן ניתנות במסגרת שיעור סדור, נתפסות כמאיימות ומעמיסות יותר על הסטודנטים מאשר מטלות התחומות בזמן השיעור. לפיכך, מומלץ בשיעורים א-סינכרוניים להיפגש במליאת הכיתה, להציג את המטלה, להקצות לה זמן למידה מוגדר ולאסוף את הלימוד בסוף השיעור. סיכום מוזמנים להפנות אלינו מרצים לחשיבה משותפת ותכנון מהלכי הוראה ולמידה המותאמים לשבוע הלמידה מרחוק. עד אז, מוזמנים להיעזר בדגמי הוראה ולמידה הבאים: בהצלחה! צוות מערך הוראה, למידה והערכה

גוף הלמידה לוי ויינשטיין החוג לחינוך מיוחד האתגר: להפוך ידע למציאות או במה כרוכה הוצאת ספר מהספריה בכיסא גלגלים? הרגשתי שצריך לחפש מקורות נוספים שיעבירו את חוויית ההתמודדות עם לקויות שונות מעבר ללימוד אודותן. אני מאמין שהגוף שלנו משמעותי מאד להבנת הלימוד על צרכים מיוחדים, ושלא כדאי להזניח אותו בזמן השיעור. למידה מצבית בחינוך המיוחד בקורס "חווית החיים של ילדי חינוך מיוחד מעבר לכיתה" אנחנו מבצעים התנסויות כדי שהסטודנט יחווה במעט את אתגריהם של אנשים עם מוגבלויות. מטרת ההתנסויות הללו היא לזהות את ההשלכות המשניות והחברתיות של חיים עם לקות, את המאמץ שצריך להשקיע בחיים עם לקות וגם לבחון תגובות פסיכולוגיות בהתנסות. בשיעור אנחנו מתנסים במענה לשאלות כגון מה המשמעות של יציאה לשירותים בהפסקה של 5 דקות אם צריך להשתמש בכיסא גלגלים? מה אני מרגיש כשאני צריך לבקש עזרה? מה אני מרגיש כשמתייחסים אלי כבעל לקות? מהי התחושה כשחווים הצפה חושתית? רצון 'לדפוק את הראש בקיר' או להתכרבל? זה תורם להבנת ההתמודדויות של אדם על הרצף האוטיסטי? למידה בחבורות אולם, כל אדם חווה את עולמו באופן ייחודי, ואין די בהתנסות גופנית. עלינו ללמוד כיצד לפגוש אדם אחר, שונה. ראיתי שגם כאן, הקניית ידע על 'כיצד מבצעים ראיון' אינו מספק. לכן, התחלנו לערוך ראיונות בכיתה, בכל שבוע עם אחד הסטודנטים/ות. מודל זה מבוסס על ה"פרנס" בחבורות העבודה והתפילה שפיתח הרב דב זינגר. כאשר הלומד חווה ראיון והקבוצה חווה מצב של הקשבה בין חבריה, אז כל האנרגיה בכיתה משתנה לטובת למידה מושקעת, משמעותית ויישומית יותר. למרות שבכל פעם רק אדם אחד מספר את סיפורו, הלומדים נהנים מהיתרונות של אינטראקציה בינם לבין עצמם ומהלמידה בקבוצה. בחינוך מיוחד זה עובד אבל מה עם השאר? אנשי הוראה עשויים להגיב, "כל זה טוב ויפה כשמלמדים קורס על חוויות, אך האם יש מה לקבל מכך בקורסים תיאורטיים? בלמידה עיונית?" כתשובה לכך אעיר שייתכן שגם לשיעורים הללו הסטודנטים מגיעים יחד עם הגוף שלהם ואף עם עולמם הסובייקטיבי, ולכן כדאי לשלב אותם בתהליכי הלמידה. הדברים נכונים גם לתחומי דעת שנחשבים תיאורטיים ולא אישיים. לדוגמה, בקורס "כלים תיאטרליים בהוראה" בקמפוס 'מגדל עוז' יצאנו למבואה וסימנו ציר X וציר Y על הרצפה והסטודנטיות ביצעו תרגילי אלגברה בגופם. הדו-מימד קם ומתחיה, התלמידים מבינים שקואורדינטות מייצגים מציאות. ומה הלאה? אמשיך לחקור את הכיוונים הללו ולנסות ליישמם בכל תחומי ההוראה שלי. אני חש שכיוונים אלה מקנים לסטודנטים למידה עמוקה ומשמעותית. סיכום מהו האתגר? יצירת הבנה עמוקה של חומר לימוד מופשט ותיאורטי מה עשה המורה? יצר שיטת הוראה ולמידה מעוררת ענין, חשיבה וסקרנות – על ידי הפעלת הגוף ושיתוף הנפש. מה קיבלו הסטודנטים? למידה עמוקה רב רבדית.

מטלות קבוצתיות בהכוונה עצמית ד"ר מיכל שאול החוג להיסטוריה האתגר הקורס "מבוא להיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה" נלמד בשיטת הוראה פרונטלית למעלה מעשור והוא קורס חשוב המהווה תשתית ללימוד תולדותיו של העם היהודי. במשך השנים זכה הקורס לתגובות ומשובים מעולים ואף אני הייתי שבעת רצון מההוראה והלמידה בו. בשנת תשפ"א, בעקבות הקורונה, הבנתי שלימודים פרונטליים ב'זום' אינם זהים ללימודים בכיתה, ולכן חיפשתי שיטת הוראה שתיתן מענה לצרכים החדשים שהיו לנו. חשיבה משותפת עם ד"ר עשהאל אבלמן המלמד אותו הקורס בתוכניות אחרות במכללה, הביאה אותנו לגיבוש פתרון משותף. הפודקאסט הראשון שלי המטרה הראשונית שלנו היתה ללמד באופן מעורר עניין לאור אתגרי הלמידה מרחוק. לצורך כך, ערכנו סרטונים קצרים כפודקאסטים מצולמים והגשנו אותם ביחידות הקורס יחד עם מטלה. כל סטודנט נדרש לחבר שאלות ברירתיות לכל שיעור, כך שייווצר מאגר שאלות כיתתי. קבענו שהשאלות הטובות ביותר יוצגו במבחן המסכם. במשך הזמן גילינו שהיתרון הגדול של שיטת ההוראה והלמידה שגיבשנו הוא יכולת הסטודנטים ללמוד בקצב שלהם על פי פרקי הפודקאסט ולבצע את משימות הלימוד, תוך הזדמנות להנות מדיאלוג בין שני מרצים. הערכה אחרת כשחזרנו להוראה פרונטלית בשנת תשפ"ב, עשהאל ואני חשבנו כיצד ניתן להמשיך את שיתוף הפעולה בינינו וגם לשמר את היתרונות שעלו מן הלמידה. חוסר הוודאות לגבי אופן הלמידה (מקרוב או מרחוק) היה גדול. כמו כן, דובר על הצורך הרגשי והחברתי של הסטודנטים, ליצור קשרים אנושיים ביניהם לאחר שנתיים של קורונה וצפייה אישית במסכים. התייעצנו עם ציפי קלר שהציעה להוסיף לקורס מטלה קבוצתית. יוני לית ואנשי מערך הוראה למידה והערכה סייעו לנו בדיוק הדרישות ובהתאמת סביבת המודל ללמידה קבוצתית. ההערכה שגיבשנו הוצגה לסטודנטים בתחילת השנה וכללה מספר רכיבים: מטלת הסיום לעבודה קבוצתית – 25% הגשת העבודה - 15% הצגת העבודה ביום שיא בסוף הסמסטר – 10% הכנת שאלות למבחן הסיום - 25% שני מבחני סיום, אחד בכל סמסטר – 25% לכל מבחן מטלה שנתית ללמידה בהכוונה עצמית יום שיא - חגיגת סיכום למידה יום השיא בסוף שנת הלימודים הוכן כחגיגה אמתית של החוג כולו. תלמידי הקורס הציגו את עבודותיהם לפני אורחים ותלמידי החוג, שנדרשו לבחור את העבודות הטובות ביותר בעיניהם. העבודה שדורגה במקום הראשון מבחינת התוכן, האסתטיקה ובקיאות התלמידים, זכתה בפרס. מבחר תמונות מיום השיא מה הלאה? בימים אלה, אנחנו מסכמים את השנה, שוקלים את היתרונות והחסרונות של כל שיטה וגם מחכים לתגובות הסטודנטים במשובים. כך נוכל להחליט אילו יתרונות מההוראה, הלמידה וההערכה נרצה לשמר ומה נרצה לשפר. סיכום מהו האתגר? יצירת עניין בלמידה מרחוק מה עשתה המורה? שיתפה פעולה עם מרצה עמית, הנגישה את חומר הלימוד באופן מעורר עניין, גייסה את הלומדים ללמידה וטיפחה קהילת לומדים חוגית. מה קיבלו הסטודנטים? למדו באופן המתאים להם, פיתחו מיומנויות למידה עצמית והשתתפו בהערכה מסקרנת ומעוררת עניין.

הפרטת הלמידה ד"ר עדן הכהן החוג לספרות אם הבנתם את מילות הקסם – הכול בסדר. עברו לפסקה הבאה והדרקון כבר יחפש ארוחת ערב אחרת. אם לא הבנתם ואינכם מתכוונים להתאמץ – גם כן הכול בסדר. הדרקון אינו טורף אנשים נטולי סקרנות. בשר יבש דל שומן. אבל אם הסתקרנתם ולא לגמרי הבנתם, אתם בדיוק במקום הנכון. מדובר כאן בטקסט פייטני ארץ-ישראלי מהאלף הראשון למניינם. שם היוצר הוא רבי אלעזר בירבי קליר, הנחשב לגדול פייטני ארץ ישראל, וזהו קטע מפיוט לראש השנה. אנו עוסקים בו בקורס 'הפיוט הארץ ישראלי הקדום', קורס מתקדם בחוג לספרות הנלמד אחרי קורס המבוא 'מבוא לשירה העברית בימי הביניים'. הקורס מציג אתגר מורכב לחלק ניכר מהלומדים. מדובר במקורות של שירה למדנית הכתובה בשפה פייטנית קשה והכוללת רמזי רמזים למדרשי חז"ל. מה החידוש? בימי קדם, בטרם פרוץ הקורונה, נהגתי לבאר לתלמידים ולתלמידות את תוכן הפיוטים מילה אחר מילה תוך הסתייעות בדפי מקורות. כשעברנו ללמידה מרחוק היה ברור שעלינו לנקוט בדרך אחרת. הוראת טקסט חידתי שיש לפצח את רמזיו בשלבים היא אתגר מתיש כשהלומד מרוחק וקשה לך לעמוד על הנקודה המדויקת שבה הוא מתקשה או מאבד ריכוז. מה עשיתי? הפרטתי את הלמידה עברנו ללמידה בחדרים. הטקסט פורק לגורמים משניים והתלמידים התקדמו צעד אחר צעד באמצעות שאלות מנחות, ביאורי מושגים ומונחים ומקורות מלווים. בתום הלמידה (20-15 דקות) התלמידים חזרו למליאה וכל קבוצה הציגה את עבודתה. המורה הזקן סיכם וגיבש את התובנות. ומה קרה לי? כשחזרנו בעזרתו יתברך לקמפוס, היה ברור שלא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור. שטח משוחרר לא יוחזר. אבל גם עבודת נמלים בחדרים כבר אינה מתאימה. מה עשינו? הטקסט הנידון באמת חידתי להחריד, וגם המפרשים נחלקו ביניהם בביאורו. דניאל גולדשמידט ז"ל ופרופ' שולמית אליצור תיבל"א ביארוהו כל אחד ואחת בדרכו. צילמתי את ביאוריהם השונים והנחתים לפני התלמידים. כל קבוצה עבדה בנפרד, והציגה את ביאור המחרוזת השירית לפני הקבוצה האחרת. התלמידים נהנו לראות שהקושי היה גם נחלת גדולי החוקרים. אז מה המחרוזת השירית מספרת לנו? היא בסך הכול אומרת (לפי שולמית אליצור) שיסודות הארץ ומעמקי הים נקבעו בזכותה של רחל אימנו ('פנת ראש יסוד שלישיה') שישראל שעונים עליה בתפילתם. אם הבנתם – ניצלתם משיני הדרקון. לא הבנתם – אומנם אתם בדרך אל הקלחת הרותחת, אבל זכיתם בתהילת עולם. סיכום איפיון החומר: מאתגר. איפיון הלמידה: הדרגתית תוך פיתוח מיומנויות של מוכוונות עצמית בלמידה. איפיון ההוראה: מעוררת סקרנות, מעודדת את הלומד לקחת אחריות על הלמידה, מסכמת את הלימוד.

חדר בריחה לסיכום הקורס אריאל לוין קורס: דרכי מחקר איכותניות לתואר שני איך יוצרים סיכום קורס בלתי נשכח? בפתח דבריי אני רוצה להרגיע – לא מדובר בסגירת סטודנטים בחדר ללא יכולת לצאת ללא מציאת המפתח, כמקובל בחדרי בריחה, אבל כן מדובר ב"פתיחת הראש" לדרך שונה מהמקובל לסיכום קורס ולחזרה על חומרי הלמידה. האתגר בקורס קיימים שלושה תוצרי הלמידה: הכרת מאפייני המחקר האיכותני כמובחנים מהמחקר הכמותי, ידע באיסוף נתונים בעזרת שימוש במגוון כלים איכותניים ויכולת ביצוע ניתוח תוכן של הנתונים שנאספו. שני התוצרים האחרונים באים לידי ביטוי בשתי מטלות אותן הסטודנטים נדרשים לעשות במהלך הקורס: ביצוע ריאיון סביב נושא מוגדר וניתוח תוכן של ראיונות שאר הסטודנטים. רציתי לסכם את הקורס באופן מעניין ולכן החלטתי שאת התוצר הראשון אבדוק באמצעות חדר הבריחה. מה עשיתי? בחרתי בפלטפורמה של Google Forms הנוחה מאוד לשימוש. אומנם הייעוד המרכזי של פלטפורמה זו הוא יצירת טופסי סקרים ומבחנים, אבל בהחלט ניתן ל"העמיס" עליה גם הפניות, קישורים ותמונות ועליהם לשאול את השאלות. לצורך כך יש ראשית להכיר את דרכי יצירת הטופס ב- Google Forms. השלב הבא, החשוב מכל, הוא להתאים בין תוצרי הלמידה לבין חדר הבריחה. במילים אחרות, לחפש משימות שדרכן הסטודנטים יוכלו לממש את תוצרי הלמידה. ניתן לקבל השראה ורעיונות למשימות ולפעילויות בחדרי בריחה ברמה גבוהה ברחבי הרשת. נדגים את הנקודה החשובה הזו. תוצר הלמידה הראשון הוא הכרת מאפייני המחקר האיכותני כמובחנים מהמחקר הכמותי. באחת המשימות הופיעה טבלה שבה 4 טורים בצבעים שונים ובהם היגדים. קריאת ההיגדים מביאה להבנה שהם קשורים למאפייני מחקר איכותני ומחקר כמותי. מתחת לכל טור יש קו קטן לכתיבה. הסטודנטים צריכים לחפש את ההיגד יוצא הדופן בכל טור (זוכרים? הצבעים מעידים על הבדל בין הטורים ולא בין השורות) ולכתוב את מס' ההיגד במקום מתאים מתחת הטבלה. פתרון משימת החדר הוא מספר בן 4 ספרות המהווה "מפתח" לפתיחת החדר הבא. כמקובל בחדרי בריחה ישנו סיפור מסגרת המאגד את כל הפעילויות. המסגרת שלנו נסבה על חוקר המחפש שם הולם לספרו החדש העוסק בדרכים לביצוע מחקרים איכותניים. הצלחה במשימת כל "חדר" העניקה לסטודנטים חלק משם הספר ואפשרות להיכנס ל"חדר" הבא, וכך עליהם היה להשיג את שם הספר. המשימות היו מגוונות וכללו מציאת היגדים ותמונות יוצאי דופן, התאמת חלקי ברקוד היוצרים תמונה שלמה ועוד. במהלך הפעילות מצגות הקורס היו פתוחות והסטודנטים נעזרו בהן, כך שהם "הרוויחו" גם חזרה על חומרי הקורס. איך זה עבד? הפעילות התבצעה במפגש האחרון של הסמסטר שהתקיים בזום. הסטודנטים התחלקו לחדרים, קיבלו את הקישור לחדר הבריחה ויצאו לדרך. לי כמרצה זה היה השיעור הקשה ביותר, שכן לאורך שעה שלמה עברתי בין חדרי הזום, עניתי לשאלות, הדרכתי ונתתי רמזים. אבל זה היה שווה – התלהבות הסטודנטים, שיתוף הפעולה ביניהם ועיבוד מחודש של חומרי הקורס. אלמנט התחרות והמוטיבציה הקיים בכל מִשחוּק (Gamification) קיים כמובן גם בפעילות זו ותרומתו הייתה משמעותית. בכינוס במליאה שעשינו בתום שעת הפעילות המחמאות היו רבות. לדברי הסטודנטים זה היה רעיון מקורי, מהנה ומלמד לחזרה על החומרים העיוניים והפחות יישומיים של הקורס. מה מרצה יכול עוד לבקש? סיכום איפיון החומר: כמות גדולה של חומר לסיכום למידה. איפיון הלמידה: שינון ידע, יישום ּהבניית ידע. איפיון ההוראה: חיבור הערכה מסכמת המורכבת ממספר רכיבים, מעוררת סקרנות ורותמת ללמידה.

צמצום פערים בידע תושב"ע ע"י לימוד משניות פרופ. עוזי פוקס החוג לתושב"ע האתגר בחוג לתושבע"פ יש פער גדול בין הגברים לנשים מכיוון שגברים לומדים גמרא מכיתה ה' ונשים לומדות, בדרך כלל, שנתיים או שלוש כבוגרות. כדי לצמצם את פערי הידע יש בתכנית הנשים קורס בשם 'פרקי משנה' שעניינו לימוד עשרות רבות של פרקי משנה. בשנה שעברה הסתבר לי שיש פערי ידע גדולים מאוד בין הלומדות לבין עצמן: הכיתה הייתה הטרוגנית מאוד וכללה בנות שהגיעו ללא רקע בלימוד מעמיק של גמרא ובנות בעלות ידע לאחר מספר שנות לימוד מעמיק במדרשות ועם בקיאות לא מבוטלת במשנה. נוסף לכך, הקורונה העמידה אתגר קשה מאוד ללומדות שהתמודדו עם הלמידה מרחוק . המטרה המטרה היתה למצוא את הדרך ליצור קבוצות לימוד בשלוש רמות: רמה בסיסית, רמה בסיסית +, וקבוצה מתקדמת. בקבוצות הראשונות נקבע החומר על ידי המרצה. בקבוצה השלישית רצון הסטודנטיות קבע את בחירת הפרקים (אתגר ללימוד מסכתות מסדרי קדשים וטהרות). הפתרון מתוך בחינה עצמית של המצב ובשיחות עם ליאורה, שליוותה אותי מטעם מערך הוראה ולמידה, הגעתי למסקנה שעלי ליצור שאלון התאמה שבו הסטודנטיות תוכלנה לבחור את קבוצת הלימוד המתאימה להן . בנוסף החלטתי שבכל סיום מסכת תינתן לסטודנטיות בחירה האם להיבחן או להגיש סיכומים על החומר שלמדו. תגובת הסטודנטיות הסטודנטיות היו נלהבות מאוד. לא היה לי ברור האם התלהבותן נבעה ממצב הלימוד בתקופת הקורונה או שבאמת יש פה גישה מכילה ומאפשרת יותר המשקפת בפני הבנות את מצבן בלימוד וכיצד ניתן להתקדם. הסטודנטיות ראו את המאמץ שנעשה כדי לקרב אותן ללימוד בצורה טובה ונראה לי שהעריכו אותו. לא ברור כי כך יהיה גם בעתיד. ימים יגידו. סיכום מהו אפיון החומר? רמות שונות. מהו אפיון הלומדות? כיתה הטרוגנית בידע ובמיומנויות לימוד גמרא. מה עשה המורה? נתן מענה לשונות הלומדות, איפשר להן בחירה במסלול הלמידה ובמטלת ההערכה, ורתם אותן ללמידה.

אמש הוכנס לבית המדרש של הישיבה ספר תורה לזכרו של מיסד ומנהל הישיבה משה מושקוביץ (משוקו) זצ"ל. ספר התורה הוא ספר שהובא מרומניה ושופץ ע"י עמותת מנורה – העלאת בתי כנסת מהגולה לישראל שהקים מושקו ועמד בראשה. העמותה הביאה לארץ מאות רבות של ספרי תורה וארונות קודש, ביניהם גם ס"ת שעברו את מאורעות השואה והיו בעצמם בגטאות ובמחנות. את הספרים שניתן להשמיש העמותה משפצת ותורמת לבסיסי צה"ל ובתי כנסת שזקוקים לס"ת, ואת סה"ת שלא ניתן לשפץ ולהכשיר העמותה גונזת בכבוד הראוי. מושקו זצ"ל. בהכנסת ספר תורה שהובא על ידו מרומניה למושב שדמות דבורה בגליל התחתון. צפו בתיאור אחד המקרים המרגשים שטיפלה בהם העמותה: כשארון הקודש בפאדובה נחנך, הוציאה הקהילה קונטרס קטן בשם: חנוכת הארון המכיל "שירים וזמירות אשר חיבר הבחור המשכיל נבון וחכם כמהח"ר משה חיים לוצאטו נר"ו לשיר בבית הכנסת קהל קדוש ספרדים בפאדובה ביום הקים הארון הקודש" אותו 'בחור משכיל ונבון' הוא כמובן לא פחות מאשר אחד ממתפללי בית הכנסת: רבי משה חיים לוצאטו – הרמח"ל (1707-1744) שהיה אז בן 21 ועדין לא נשוי. הוא חיבר לכבוד האירוע טקס הבנוי על שבע הקפות שבכל אחת מהם שיר בסגנון של מזמורי תהילים חדשים. אומרים שמזמורים אלו היו חלק קטן ממאה וחמישים מזמורי תהילים חדשים שחיבר הרמח"ל כנגד 150 מזמורי תהילים, ומתנגדיו טענו שהוא עשה זאת כדי שמזמורים אלו יאמרו בימות המשיח במקום מזמורי ספר תהלים. שאר המזמורים לא נמצאו. מהקונטרס הנ"ל נשארו עותקים בודדים בעולם, וכאשר נחנך הארון מחדש לאחר שהועבר ל'היכל שלמה' ב1958. הוציאה הנהלת היכל שלמה הוצאת צילום של הקונטרס הנדיר הנ"ל בגודל המוקטן שיצא במקורו (12.5 / 9 ס"מ) על מנת שיקל על המשתתפים בטקס להחזיקו בידיהם בשעת ההקפות. גם הקונטרס המצולם נדיר מאוד. וכמובן שעותק אחד שלו נמצא בספריתנו (ז / 9.3 / 11 – חדר אמסטרדם) ואתם מוזמנים לבוא לראותו ולמשמשו. העותק שלנו נתרם לישיבה מעיזבונו של פרופ' יהודה אליצור שהשתתף בחנוכת בית הכנסת 'רננים' וקיבל כשאר המשתתפים עותק מהוצאה ייחודית זאת. להרחבה על בית הכנסת רננים וארון הקודש ראו בספרו של בוגר הישיבה וחוקר בתי הכנסת ד"ר אובן גפני - מקדש מעט – בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים (נ / 6.3 / 65). בתמונה: ארון הקודש מפאדובה - במשכנו בבית הכנסת רננים בהיכל שלמה לפניכם תרגום של מכתב מרתק ומרגש שכתב ראש קהל פאדובה, אל רב החובל של האוניה הישראלית 'דורית' שהובילה את הארגזים שבהם חלקי ארון הקודש והבמה המפורקים לארץ ישראל. שימו לב לשמו המעניין של ראש הקהל... צוות ספרית קמפוס היכל שלמה הכין חדר בריחה וירטואלי העוסק בארון הקודש הנ"ל הנקרא: מסע לארץ ישראל. על כך ועל פעילויות נוספות הקשורות לסודות הספרים ואוצרות הספריות של הישיבה והמכללה לחצו על התמונה מטה ולבסוף שאלה אליכם לאחר שעסקנו בארון הקודש ובבמה של הרמח"ל עם שאר קהילתו בפדואה, שהועלו לארץ ושוכנים כבוד בהיכל שלמה בירושלים. האם ייתכן שקיים היום בעולם גם ספר תורה שבו קרא הרמח"ל? ואם כן היכן הוא ומה מייחד אותו? שלכם דודי ארונובסקי

מהו מחוון וכיצד הוא יכול לסייע לנו בתהליכי ההערכה? המחוון הוא כלי המסייע בהערכת ביצועי לומדים. בין מטרותיו ניתן למנות: הגדלת תקפות ומהימנות ההערכה על ידי צמצום המימד הסובייקטיבי : דיוק ועקביות בהערכה. הגדרה סדורה של הקריטריונים להערכת תשובות (בתחום הידע, מיומנויות ועוד). תיאום ציפיות עם הלומדים ומיקוד הלמידה. לְמַה כדאי לשים לב בעת תכנון מחוון? תרגום עקבי של מטרות ההוראה או נושאי הלימוד שפורטו בסילבוס לכדי יעדי הערכה. פירוט יעדי ההערכה לקריטריונים להערכה (בתחום הידע, מיומנויות ועוד). קביעת המשקל היחסי של כל אחד מהקריטריונים מהציון הכולל. פירוט כל קריטריון למספר רמות ביצוע (סטנדרטים) מוגדרות היטב תוך השארת מרחב לקבלת מגוון תשובות. חלוקת הניקוד של הקריטריון בין רמות הביצוע המתייחסות אליו. ושני טיפים לסיכום לחיבור מחוון מומלץ להתייעץ עם מורה עמית אשר יסייע בתיקוף המחוון שחיברתם. מומלץ לשלב התבוננות רפלקטיבית במחוון לצורך עידוד הלומדים לקחת אחריות על תהליכי הלמידה שלהם. הרחבה והעמקה להסבר של ד"ר ניצן אלקיים ממכללת "אורות" על שימוש במחוונים במערכת המודל #_הערכה

לקראת סוף הסמסטר עולה הצורך לסכם את תהליך ההוראה והלמידה באמצעות הערכה: תהליך שיטתי ומתמשך שנועד לאמוד את מידת השליטה של הלומד בחומר הלימוד וכן לברר מה הוא מבין, יודע ומסוגל לעשות בהקשר אליו. באילו סוגי הערכה ניתן להשתמש? הערכה לשם למידה : הערכה מעצבת - מיועדת לקידום הלמידה והיא מתבצעת במהלך הקורס. הערכה של הלמידה : הערכה מסכמת - מטרתה הערכת שליטה בחומר הלימוד ודיווח ציונים בסיום הקורס. מה נרצה לבדוק בהערכה? מה הלומדים ״יודעים״ או מה הם "עושים עם הידע" או מה הם ״יודעים לעשות״? יודעים: זוכרים מידע/ נתונים/ ״חומר״. יודעים לעשות : מבינים, מבצעים מיומנויות שונות, מיישמים, חוקרים, יוצרים. עושים עם הידע : משתמשים בו להבניית ידע או תהליכי למידה חדשים. נושאים למחשבה לפני בחירת שיטת ההערכה ועוד נקודות למחשבה בניית הערכה המאפשרת בחירה (בין שאלות, בין שיטות שונות להבעת הידע/מיומנות) מביאה לידי ביטוי את מוקדי הכוח של הלומדים ומעלה את המוטיבציה שלהם ללמידה והצלחה. שילוב רפלקציה ומשוב אישי של הלומד על הלמידה שלו ולא רק על המרצה/ הקורס, מעודד את הלומדים לקחת אחריות על הלמידה שלהם ומסייע להם בפיתוח מיומנויות למידה. #הערכה

תמונות ואיורים יכולים לשמש כאמצעי לגיוון ההוראה במספר רב של שימושים: בהוראה : לדוגמה, הצגת תמונה הממחישה את הרעיון/ דילמה שבמרכז השיעור וקיום דיון מונחה במהלך לימוד או לחיזוק המסר שאנו מעוניינים להעביר ללומדים כתוצר למידה: הנחיה של הלומדים לבטא את התובנות / מסקנות שלהם מהלימוד באמצעות תמונה ועוד ועוד... למה כדאי לשים לב בשילוב תמונות בהוראה? לבחור תמונה המבטאת את הרעיון הכללי שברצוננו להביא לדיון אך לא תמונה ספציפית מדי. תמונה שתגרה את החשיבה של הלומדים ותשאיר מקום להפעלת הדמיון והמחשבה ולהבעת מחשבות ודעות. לחבר שאלות מכוונות המשלימות את התמונה לכדי מהלך הוראה שלם. בתוצר למידה: להנחות את הלומדים לנמק את בחירתם בתמונה כדי לסייע להם להבנות את הלמידה שלהם. לשמור על שפה גראפית אחידה לאורך השיעור (=תמונות מאותו סוג): שימו לב אם בחרתם איור, צילום, גראפיקה ועוד והקפידו להשתמש באותו סוג. מאיפה לקחת תמונות? איך למצוא את התמונה המתאימה? מאגרי תמונות חינמיים כגון: freepick , pixabay בקישור הזה תוכלו למצוא קישור לפוסט מתוך הבלוג של שירי דייטש ובו המלצה על 10 מאגרי תמונות חינמיים נוספים. בעת חיפוש תמונה במאגר, הקישו מילת חיפוש אשר מבטאת את הרעיון שתרצו להגיע אליו ולא בהכרח את המושג עצמו. כך לדוגמה, אם נרצה להציג משהו הכרוך בתהליך, ניתן להקיש את מילת החיפוש "זרעים" ולא את המילה "תהליך". בעת הלמידה והחשיבה האישיים, הלומדים יערכו את הקשר שבין התמונה המוצגת לבין לרעיון הנלמד, והדבר יסייע בהפנמה של המסר. תצלומים מקוריים שלכם : פשוט לשלוף את מצלמת הטלפון ולצלם! כך, תוכלו לצלם תמונה שתתאים בדיוק למסר שאתם רוצים להעביר וזכויות היוצרים - שלכם! וטיפ אחרון לסיום: זכרו להביא תמונה ברורה ובאיכות טובה ושבצו אותה במצגת בגודל גדול (אפילו למתוח על שקף שלם) כדי שניתן יהיה להתבונן בה בנחת, לחשוב וללמוד.

כיצד ניתן לסייר במקומות שלא ניתן להגיע אליהם כלל? וכיצד ניתן לשלב ביקור וסיור בזמן קצר באתרים המרוחקים זה מזה? הרב ד"ר שוקי רייס, ראש החוג לתנ"ך על הדרך שמצא לסייר במקומות מימים עתיקים: "שיעור התנ"ך שלנו מבוסס כולו על הטקסט התנ"כי. אולם, בחוג לתנ"ך, שמנו לנו למטרה ללמוד את הפרקים בהקשרם הגיאוגרפי-היסטורי. מזה שנים שאנו עושים שימוש במפות אתר התנ"ך אשר מספקות התבוננות ממעוף הציפור על אתרים תנ"כים, סיור ווירטואלי / תלת מימדי בשטח באמצעות מפות גוגל ועוד. הסיורים הוירטואוליים מעשירים ומעבים את הנגישות שלנו אל עולם החוץ באמצעות הטכנולוגיה המתפתחת בתחומים אלו." לקראת חג הפורים, קיים החוג לתנ"ך סיור לשושן הבירה בשיתוף נחליאל שה-לבן, יזם ומומחה לטיולים במוזיאונים בעולם והרב ד"ר שוקי רייס: במפגש השתתפו סטודנטים מהחוג לתנ"ך לצד מורים ומשתתפים נוספים. כולם סיירו באתרים ארכיאולוגיים המזוהים עם אירועי מגילת אסתר ואף ביקרו בסיור ווירטואלי במוזיאון הבריטי בלונדון והתבוננו על המוצגים השונים הקשורים לתקופת המגילה. בדרך זו, המשתתפים יכלו ללמוד את סיפור המגילה בהקשרו הגיאוגרפי וההיסטורי. הרב ד"ר שוקי רייס מתאר את "כתובת הגליל" ובה הצהרת כורש המוצגת במוזיאון הבריטי בלונדון סיור בשושן הבירה, מבט על קבר יונה הנביא סיכום הסיור הווירטואלי מהווה כלי משלים להוראת התנ"ך: לימוד הפרק בהקשרו הריאלי, גיאוגרפי והיסטורי התבוננות על איזורים גיאוגרפיים שלא ניתן להגיע אליהם (פרס, סוריה ועוד) ביקור בכמה מקומות בו-זמנית ופיצוי על מרחק גיאוגרפי בין אתרים מרוחקים סיור ללא מגבלת זמן, ראות ותנאי מזג אוויר שימוש בכלים טכנולוגיים להעשרת חוויית הלמידה לצפייה בסיור בשושן שבפרס #מרצים_משתפים

הסיורים הפדגוגיים הם חלק חשוב ומרכזי בתהליך ההכשרה המעשית וההכנה להוראה. בימים של בתי ספר סגורים, צוות ההכשרה והמד"פים התמודדו עם השאלה: כיצד לגבש תחליף ראוי לסיור הפדגוגי? ד"ר צחי לב-רן, ראש מערך אקדמיה-שדה, וד"ר תמי קמינסקי, מרכזת הכשרה מעשית בקמפוס הנשים, גיבשו פתרון יצירתי: "הבנו שאם אי אפשר להביא את הסטודנטים אל בתי הספר במסגרת הסיורים, אז נביא את בתי הספר אל הסטודנטים. במהלך הסמסטר, קיימנו סדרה של מפגשי ערב מקוונים שהתקיימו מדי שבועיים, בהם הסטודנטים למדו על שימוש בכלים טכנו-פדגוגיים בכיתה (לוח שיתופי /"פדלט", שילוב סרטונים בשיעור, מפות חשיבה, בחנים מקוונים, דפי עבודה מקוונים ועוד). בנוסף הם נפגשו לשיח פתוח עם אישיות חינוכית מעוררת השראה ובין היתר פגשו את הרב פרופ' יהודה ברנדס, הרב ד"ר אברהם ליפשיץ, הרב ד"ר ישי חי רוזנברג, שרית סמואל, איציק ינאי, ועוד ". את הסיור הפדגוגי המסכם בחרנו להקדיש לנושא "נגיעות לנשמה - מתחברים לחינוך באהבה". המטרה היתה לקיים מפגשים מלמדים, בקבוצות קטנות אשר יביאו לידי ביטוי מגוון נושאים מעולם החינוך וההוראה. לשם בניית המפגשים, קיימנו מפגש מד"פים מקדים ובו ד"ר דורון שר-אבי, ראש החוג ללימודי ארץ ישראל, דן עימם על "הפדגוגיה של הסיור המקוון" והקנה להם כלים לארגון סיור ומפגש במרחב המקוון כתחליף לסיור בשטח: בחירת נושא, בחינת היתרונות והחסרונות של סיור מקוון, אופן הצגת הנושאים הנבחרים ומיקודם ועוד. לאור הכלים שלמדו, גיבשו המד"פים סדנאות בנושאים מעולם החינוך וההוראה הקרובים לליבם : אירוח אישי חינוך או תלמידים מבתי ספר ומסגרות חינוכיות מגוונות, ובכך ניתן היה להביא את הנעשה בבתי הספר אל הסטודנטים. כל סטודנט בחר בשתי סדנאות שהתקיימו בשני סבבים, מתוך מגוון הסדנאות הבאות: במהלך היום נפגשו המשתתפים במליאה והשתתפו במפגש מרתק ומרגש מפיו של האלוף במיל' דורון אלמוג, יו"ר "עדי נגב-נחלת ערן", בנושא: "מצויינות חברתית- מבחן החלשים כמבחן החברה כולה". את היום כולו חתם מופע של להקת "שלווה". מתוך המופע של להקת "שלווה" אשר חתם את הסיור הפדגוגי המקוון ד"ר צחי לב-רן וד"ר תמי קמינסקי מסכמים: "למדנו לנצל את היתרון של המרחב המקוון כתחליף למפגש בשטח. בנוסף, הסטודנטים קיבלו כלים פרקטיים ורלוונטיים לעולם החינוך וההוראה. מתן אפשרות הבחירה, הן למד"פים והן לסטודנטים, לעסוק בנושאים הקרובים לעולמם האישי, והמפגשים המרתקים עם אישים פורצי דרך מעולם החינוך, איפשרו שיח פתוח וקרוב בין כל המשתתפים והיוו השראה וצידה לדרך עבור פרחי ההוראה ". #מרצים_משתפים

הסגרים והריחוק החברתי מנעו עריכת סיורים בשטח. במקרים רבים הפתרון שנמצא לכך הוא סיור וירטואלי / תלת מימדי באתרים השונים בליווי הסברים מוקלטים ומותאמים אישית. הדבר מזמן את הדיון בשאלה האם תם זמנו של הסיור בשטח אשר יוחלף בסיור מהכורסה בסלון הביתי? ד"ר דורון שר אבי, ראש החוג ללימוד ארץ ישראל משיב: לימודי ארץ ישראל מבוססים על סיורים בשטח המביאים את "ריח השדה" אל הלימוד ולכן אין להם כל תחליף, גם לא באמצעות סיור ווירטואלי. אולם, ניתן "להכניס את השטח לכיתה" על ידי שימוש במגוון כלים ומאגרי מידע מתוקשבים שלהם מספר יתרונות: למידת שטח ללא תלות במזג אוויר או תנאי ראות ניתן לדלג בין מספר מרחבים מרוחקים בזמן קצר ניתן לערוך תצפית ממעוף הציפור וללמוד מבנה פיזי של תא שטח גדול ורחב דוגמה לזיהוי גיאוגרפי של אתרים מקראיים באמצעות שימוש במפות-גוגל בחוג ללימודי ארץ ישראל, משלבים בין סיורים בשטח לבין לימוד בכיתה תוך שימוש בכלים מתוקשבים כמו מפות גוגל, אתרים מקצועיים ומאגרי מידע שונים. בכך, הסטודנטים נדרשים ליישם בשיעור מיומנויות שונות: מיומנויות של תחום הדעת: ניתוח תאי שטח, זיהוי אתרי מפתח בתקופות השונות ועוד. אוריינות מדיה: התמצאות במרחב המקוון. אוריינות מידע: הכרת מקורות ויכולת גישה אליהם, איתור ידע, ניהול ידע, הערכת מקורות, הסקת מסקנות, יצירת ידע חדש והפצתו ועוד. סיכום במענה לשאלת הפתיחה, ד"ר דורון שר אבי סבור כי הסיור הווירטואלי לא יחליף את הסיור בשטח. אולם, שימוש מושכל בכלים מתוקשבים ומאגרי מידע, יכול להוסיף נדבך חשוב להוראה וללמידה ולסייע בפיתוח מיומנויות מתקדמות בקרב הלומדים. #מרצים_משתפים